Vivian Eden
angleščina
אדוני, ראש הממשלה
אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
אֲנִי מְהַרְהֶרֶת בַּתַּחְתִּיּוֹת לְכוֹסוֹת,
בְּסִדּוּרֵי הַפְּרָחִים, בְּאוֹר הַנֵּרוֹת הָרֵיחָנִיִּים,
בַּסַּכִּינִים הַמַּבְהִיקִים,
בַּמַּפּוֹת הַנְּקִיּוֹת הַפְּרוּשׂוֹת עַל שֻׁלְחָנְ ,ָ
בַּגְּלִידָה בְּטַעַם פִיסְטוּק הָאֲהוּבָה עָלֶיָ
(טַעַם יֻקְרָתִי שֶׁלֹּא מוֹצְאִים בְּכָל מָקוֹם)
בְּסוֹרְבֵּה הַפֵּרוֹת שֶׁאוֹהֶבֶת אִשְׁתְָּ
תָּלוּי בָּעוֹנָה
עַכְשָׁו הַתּוּת חָזָק, בַּקַּיִץ הַלִּימוֹנָענָע
הַוָּנִיל בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים.
אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
אַתָּה וַדַּאי מְאוֹד גֵּאֶה בְּאַרְצְָ
כְּשֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן בַּמִּתְרַחֵשׁ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
עֲזֹב אוֹתְ מֵהַחַבָּלָה וּמֵהָאֵשׁ
לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה דַּוְקָא מְעוֹרֵר
מֵנִיעַ, שׁוּם דָּבָר לְפַחֵד מִפָּנָיו.
וְהַכִּבּוּשׁ כָּל כָּ אֶלֶמֶנְטָרִי
רְאֵה כַּמָּה יֹפִי יֵשׁ בַּצְּמָחִים הַמְּטַפְּסִים עַל גְּזוּזְטְרָה
לוֹפְתִים גָּדֵר.
וְזֶה גַּם נוֹתֵן לָנוּ סִבָּה לַעֲמֹד שָׁנִים בַּכִּכָּר
וְלָשִׁיר.
אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
לֹא חָשׁוּב כַּמָּה נַעֲבֹר
כַּמָּה נַרְגִּישׁ
כַּמָּה נִלָּחֵם
כַּמָּה נִפֹּל, כַּמָּה נִתְפַּלֵּל
כַּמָּה תַּבְטִיחַ שֶׁנִּצַּחְנוּ בְּנוֹק-אַאוּט
כַּמָּה נִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה.
פַּעַם מִישֶׁהוּ אָמַר: הַר הַבַּיִת בְּיָדֵינוּ
הַר הַבַּיִת בְּיָדֵינוּ עֲבֹר,
וְאַחֵר עָנָה: כָּל הַכָּבוֹד כָּל הַכָּבוֹד
(כָּל הַכֹּחוֹת חֲדַל)
מוֹרִישִׁים לָנוּ אֶת הֶעָתִיד
מוֹתִירִים אֶת רֹאשֵׁנוּ בַּשָּׁמַיִם
גּוּפֵנוּ בַּחֲרִיצִים, בֵּין הַסְּדָקִים,
נִשְׁאָרִים כָּ כְּבָר שָׁנִים, כְּבָר שָׁנִים.
אֲדוֹנִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
לֵ לְשָׁלוֹם
וּכְשֶׁאַתָּה עוֹזֵב אֶת הַמָּעוֹן
לְבַשׁ סְוֶדֶר אוֹ לְפָחוֹת כְּרֹ אוֹתוֹ סְבִיב צַוָּארְָ
Avdio produkcija: Haus für Poesie, 2017
Mr. Prime Minister
Mr. Prime Minister,
I'm reflecting on the coasters,
the flower arrangements, the light of the scented candles,
the gleaming knives,
the clean tablecloths on your dinner table,
your favourite pistachio ice cream,
(a luxurious flavour you can’t find everywhere)
your wife's favourite fruit sorbet
depending on the season
strawberries are in now, lemon-mint in summer
the vanilla must be for the kids.
Mr. Prime Minister,
you must be very proud of your country
as you watch it with your eyes shut.
Forget the terror and the fire
living on the edge actually invigorates,
motivation, nothing to fear.
And the occupation is so trifling
see how much beauty there is in plants climbing a terrace or
clinging to a fence.
And it also gives us a reason to stand in the square for years
and sing.
Mr. Prime Minister,
it doesn’t matter how much we take
how much we feel
how much we fight
how much we fall, how much we pray
how many knock-out victories you promise
how much we revive.
Someone once said: the Temple Mount is ours
The Temple Mount is ours, over,
and another answered: well done, well done
(All forces hold fire)
entrusting us with the future
leaving our heads held high
our body in the fissures, between the fractures,
It's been that way for years, for years.
Mr. Prime Minister,
farewell
and as you leave the residence
put on a sweater, or at least tie it around your neck.