נוקטורן

עֹנֶג קָצָר, וְהַלַּיְלָה נִשְׁאַר
אָרֹךְ וְאָטוּם וְעָקַר.
הַגּוּף הִתְרַפֵּק עוֹד לְרֶגַע וּכְבָר
נֶאֱסַף לַסָּדִין וְנִסְגַּר.
  
חִבּוּק יִפָּרֵם וְהַחשֶׁךְ יַחְדֹּר
בֵּין זְרוֹעוֹת, וּמִתַּחַת לָעוֹר
הַחַיָּה הַיַּמִּית תִּתְנַעֵר וְתֵעוֹר
וְלֹעָהּ יִּפַּעֵר, אֵין מִסְתוֹר.
  
קִינָה מִתְפָּרֶצֶת בָּרְחוֹב: אַזְעָקָה
כְּאִלּוּ שָׁנִים הפֶּז'וֹ הִתְאַפְּקָה
וּפָקַע הַמֵּיתָר בָּהּ סוֹף-סוֹף.

  וּמִי שֶׁיִּישַׁן, שֶׁיִּשְׁקַע, שֶׁיִּשְׁכַּח,
לֹא יִרְאֶה אֵיךְ עֵינָהּ הַמֵימִית תִּפָּקַח
וְחַיַּת הָאוֹקְיָנוֹס תִּטְרֹף.

© Tal Nitzán
从: Domestica
Am oved, 2002
录制: Helicon, 2010

Nocturne

Short is the pleasure and long is the night,
daunting and barren and deaf.
For one moment more the body clasps tight,
then hides in the sheets by itself.
 
Embrace will unravel and darkness will creep
between limbs, and then under the skin
the creature of ocean will stir from its sleep,
there is nowhere to hide from its grin.
 
A shriek from the street blasts in from below
as though the Peugeot that has never let go
must scream its alarm at this hour.

And he who would sleep, would forget, would subside
will not see how the watery eye opens wide
and the beast of the deep will devour.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden