Irit Sela
angleščina
העולם האמיתי
שָׁכַבְנוּ זוֹ לְצַד זֶה
נוֹגְעִים בַּבִּרְכַּיִם, בַּיְרֵכַיִם בַּיָּדַיִם
יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת יֶלֶד
לְהִתְרַבּוֹת מִתּוֹ אֵמוּן גָּדוֹל
כָּל כָּ .ְ
וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר: לְחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם
אֲבָל אֲנִי תָּמִיד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר.
לְהָעִיף שְׂמִיכָה וּלְהַגִּיד לְמִישֶׁהוּ:
קַח בְּבַקָּשָׁה מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְ .ָ
מְשַׁחְרֶרֶת אֶת הַכְּלָבִים
לוֹכֶדֶת צְבָאִים עֲטוּרֵי קַרְנַיִם
הוֹרֶגֶת וּמְאַבֶּדֶת
(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר)
פֹּה יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי קָפֶה, אֹכֶל סִינִי
יוֹתֵר מִדַּי סִינִים וּמַחְשָׁבוֹת
עַל דְּבָרִים מַבְרִיקִים לְהַגִּיד.
פֹּה אֲנִי מְזַיֶּפֶת, נִצְלֶפֶת
מַרְגִּישָׁה טוֹב.
לִהְיוֹת חֲבִיבָה עַל כֻּלָּם
הוֹלֵם אוֹתִי
בְּעֵינֵי גְּבָרִים אֲנִי חַסְרַת מִין
אוֹ מְעַנְיֶנֶת.
(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד אֲנִי רוֹצָה אֶל הַיַּעַר)
פֹּה לָרוּץ קָדִימָה, זֶה מָוֶת אִטִּי
בִּשְׁאַפְתָּנוּת סְפּוֹרְטִיבִית.
מַשְׁפִּילִים וּמַחֲלִיקִים
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָפֶה
יוֹתֵר עִם הַזְּמַן.
וְאִם בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ-אַתָּה יִשְׁאַל:
לְאָן עַכְשָׁו?
אֶל הַיַּעַר
לִרְקֹד לִרְקֹד לִרְקֹד
Avdio produkcija: Haus für Poesie, 2017
The Real World
we lay side by side
knees, thighs hands touching
we could have made a child,
multiplied out of so much trust.
And I could have said: cheers to the mundane
but I've always longed for the forest.
To fling the blanket and say:
please take what you're entitled to.
Letting the dogs loose
capturing well adorned antlered deer
killing and losing
(and hastening I aimed for the forest)
Here there's too much coffee, Chinese food
too many Chinese and too much thinking
about something clever to say.
Here I fake, get whipped
feel good.
Being everyone's favorite
suits me
men find me sexless
or interesting.
(and hastening I aim for the forest)
here running forward is slow death,
hyperactive ambition.
Shaming, embellishing,
nothing becomes more beautiful
with time.
And if in the end someone-you asks:
where to now?
Into the forest
to dance dance dance