כָּל שֶׁהָיָה

הוּא שֶׁיִּהְיֶה

וְלֹא יַחֲזרֹ עוֹד,

וְאִם כֵּן, אָז לֹא

בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן.

אַחֲרֵי אֶלֶף שְׁנוֹת הִתְיַשְּׁבוּת

הַיָּם שׁוֹטֵף אוֹתָנוּ הַחוּצָה

אֶל חוֹף תָּכֹל,

עִוְּרוֹת לְמִשְׁקָלֵנוּ

וּלהְתְִעַגּלְוּתֵנוּ

אֲנַחְנוּ חַסְרוֹת תְּחוּשָׁה

כְּמוֹ יָדוֹ שֶׁל מַצְבִּיא בְּפֶסֶל.

אֲנַחְנוּ זְקוּקוֹת לְסֵפֶר

שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוּסוֹת,

אוּלָם הַדַּפִּים דְּבוּקִים זֶה לָזֶה

כְּמוֹ טַבָּעוֹת בְּגֶזַע עֵץ,

רוֹאוֹת אוֹתָם

לֹא אֶת תָּכְנָם;

אֲנַחְנוּ זְקוּקוֹת לְמַעֲרַךְ חֻקִּים

אוֹדוֹת הַיּפִֹי הַנִּשְׁכָּח,

פָּנָיו הַדּוֹחִים שֶׁל הַמָּוֶת,

גַּלְגַּל הַזְּמַן הַמַּטְרִים,

אֲבָל הַיּפִֹי

נוֹתָר סֵפֶר חָתוּם,

כְּמוֹ הַחַיִּים,

יָמִים, יָמִים,

לֹבֶן פְּרִיחוֹת,

עֲרָפֶל עַל פְּנֵי יָם,

דַּפִּים נוֹשְׁרִים,

מְלְאִֵים

אוֹ רֵיקִים