קַמְתְּ בִּלְחָיַיִם לוֹהֲטוֹת
וּבְפָנִים מְכֻוָּצוֹת מִצַּעַר הַיְּקִיצָה.
עַצְבוּת בַּת שָׁלשׁ:
נִחוּשׁ הָעַצְבוּיּוֹת שֶׁעוֹד צְפוּיוֹת לָךְ.
בַּמֶּה יָּכֹלְתְּ לְהִתְנַחֵם.
הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְפִּיס בְּיַד אַחַת,
לִטַּפְתִּי אוֹתָךְ בַּשְּׁנִיָּה.
אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַי –
אוּלַי עַל סֻכָּרִיָּה אוֹ עַל אַרְיֵה,
אוּלַי רַכֶּבֶת.
גַּם אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ –  
עַל יָנוּאָר קַר דָּלוּחַ
שֶׁהָיָה רוֹבֵץ בֵּינִי לַמָּסָךְ
לוּלֵא נִדְחַקְתְּ כָּאן.
עַכְשָׁו מַתְחִיל לְהִתְנַעֵר בָּךְ קֹצֶר-רוּחַ.
גַּם בִּי:
אַתְּ מַפְרִיעָה לִי לִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר עָלַיִךְ.