Shimon Adaf (שמעון אדף)
הליכה
הליכה
תִּרְאֶה עַכְשָׁו אֶת הָעַלְוָה,
כַּמָּה אֹמֶץ יֵשׁ בָּהּ לְהִטָּווֹת תַּחַת
סַכָּנַת הַמֶּטֶאוֹרִים, בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָרִגְעִי.
כַּמָּה שֶׁקֶט יֵשׁ בָּהּ לִכְלֹא
רוּחַ נִרְעֶדֶת.
גִּדּוּלֵי פָּנָסִים מַמְאִירִים עַל נְיַר שָׁמַיִם
מְאֻכָּל בְּלֶהָבָה עַקְשָׁנִית.
מֶלַח מַגְלִיד עַל רְסִיסֵי הַסֶּלַע,
צֵל מְאַבֵּד עַצְמוֹ בְּצֵל.
קְרוֹבִים לַנְּקֻדָּה הַזּוֹ,
הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי אוֹזֵל כְּמוֹ
דָּם מִפָּנִים נֶעֱלָבוֹת.
תִּרְאֶה אֶת הַמַּיִם
הֵם רַק מִמּוּשׁ שֶׁל רַעְיוֹן הַזְּרִימָה,
וְהַדָּגִים רַק מְחִיצָה מַפְרִידָה
בֵּין הַגְדָּרַת הַגַּלִּים
לִתְחוּשַׁת הַיָּם.
לְרֶגַע לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁהַהֲבָנָה הַזּוֹ
תַּעֲזֹר לִי לָשֵׂאת
אֶת מֶרְחֲבֵי הָאֲוִיר הָעֲצוּמִים.
הִנֵּה, גַּם אַתָּה מִתְרַחֵק, כְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת, בִּזְחִיחוּת דַּעַת
שֶׁל טוֹרֵף שָׂבֵעַ
מִנִּבְלַת טַרְפּוֹ.