Shimon Adaf (שמעון אדף)
ה. אֲנָטוֹמְיָה
ה. אֲנָטוֹמְיָה
בַּמָּקוֹם הַזֶּה יוּנִי הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה מַטַּח גַּעְגּוּעִים.
עִוְרוֹן יַלְדוּת מַחֲלִיף אֶת
יְרִידַת הָעֶרֶב.
שֵׁן לֹא צְפוּיָה, מְאֻחֶרֶת,
בַּחֲלַל הַפֶּה שֶׁל שְׂדֵרוֹת.
מָה שֶׁשֶּׁלִּי אֲנִי אוֹסֵף וְשׁוֹבֵר
כְּמוֹ חֹם
בְּכַנְפֵי מְאַוְרֵר.
לַהֲבֵי צִפּוֹרִים זְעִירִים בַּבָּשָּׂר הַמַּכְחִיל
שֶׁל הָאֹפֶק.
מָה שֶׁמּוּעָד לְשִׁנּוּי אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה;
מִרְפֶּסֶת תְּמִידִית. אִמָּא בְּמַבָּט מִתְעַכֵּב. אִבּוּד
שֶׁהוֹלֵךְ עַד הָעֵצִים הַלָּלוּ, עַד הַגָּן הַזֶּה.
מָה שֶׁהָאוֹר שׁוֹחֵק בִּמְתִינוּת נִקְבָּע כָּאן
בְּמַסְמְרִים קָשִׁים, הָרְחוֹבוֹת אֵינָם
מָשִׁים. עֶרֶב. הֵם מֵתִים כְּמוֹ
עֵשֶׂב, כְּמוֹ כָּל
זִנּוּקֵי הַצְּמִיחָה הַסְּמִיכִים
שֶׁל הַקַּיִץ.
"לוּ יָדַעְתָּ אֵיזֶה שאול שֶׁל מֻרְכָּבוּת הָאֲוִיר הַמְּאַפְשֵׁר לִי
אֶת הַמַּסָּע
וְאֶת הַחֲזָרָה."
אֲנִי יוֹדֵעַ אֲבָל אֲנִי
פָּחוֹת בִּשְׁבִיל הַתְּשׁוּקָה, פָּחוֹת
בִּשְׁבִיל הַנֶּצַח. יוֹתֵר בִּשְׁבִיל
הַבּוּרוּת, יוֹתֵר בִּשְׁבִיל הַבּוּרוּת
שֶׁל חֹסֶר הַיְּכֹלֶת לִסְלֹחַ.
אֲפִלּוּ עַכְשָׁו
כְּשֶׁתַּחַת לִרְקִיעִים צְרוּבִים
כָּל מִי שֶׁאָהַבְתִּי עוֹד
רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים בריאות לָכוּד.
לְאַט
אֲנִי
נוֹשֵׁם.
