Amir Or

иврит

Paulus Böhmer

немецкий

איפה הם

הֵם הוֹלְכִים לְאִבּוּד בְּחוּצוֹת תֵּל אָבִיב,
הֵם יוֹרְדִים מִן הָאָרֶץ בְּשַׁיְּרוֹת אֶקְסְטָזִי;
צֵל וְאוֹר קוֹרְעִים אֶת גּוּפָם,
יְדֵיהֶם מוּשָׁטוֹת לְסוֹכֵךְ מִכָּל רוּחַ,
פְּנֵיהֶם פְּעוּרוֹת וְרוּחָם מְנַשֶּׁבֶת;
הֵם נוֹתְנִים בְּךָ עַיִן, וּבָעַיִן נַפְשָׁם,
וּבִרְאוֹתָם שֶׁרָאִיתָ - מִתְכַּסִּים חֲשֵׁכָה.
לֹא מוֹכְרִים לֹא קוֹנִים, נֶעְדָּרִים נוֹכְחִים,
מִתְרַסְּקִים בִּדְמָמָה, תּוֹעִים בְּלִי רַגְלַיִם
  
הַרְחֵק מִסּוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים וְהַנֶּשֶׁק,
קֵהִים מִכְּאֵב, כּוֹאֲבִים מִקֵּהוּת,
הֵם מִתְאַבְּכִים מִן הָאָרֶץ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט,
הוֹלְכִים לְאִבּוּד בְּחוּצוֹת הַגָּלַקְסְיָה.
כָּל יוֹדֵעַ דָּבָר עַל מְקוֹם הִמָּצְאָם
מִתְחַיֵּב בְּנַפְשָׁם,
מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

© Amir Or
Аудиопроизводство: 2010 Literaturwerkstatt Berlin

Wo sind sie

Sie gehen verloren in den Weiten Tel Avivs,
sie verlassen das Land in Ecstasy-Karawanen;
Schatten und Licht zerreißen ihre Körper,
ihre Hände ausgestreckt zum Schutz vor jeglichem Hauch,
ihre Gesichter klaffen auf und ihre Seele verweht;
sie werfen ein Auge auf dich und im Auge ist ihre Seele,
und wenn sie sehen, daß du gesehen – bedecken sie sich mit Dunkel.
Sie verkaufen nicht, kaufen nicht, sind abwesend anwesend,
sie zerschellen in Stille, irren umher ohne Beine

weit weg von Sklaven- und Waffenhändlern,
stumpf vor Schmerz, vor Stumpfheit weh,
verdunsten sie ganz leise aus dem Land,
gehen verloren in den Weiten der Galaxie.
Wer etwas weiß vom Ort ihres Aufenthalts
verbürgt sich mit ihrer Seele,
verbürgt sich mit seiner Seele.

Übersetzung: Lydia und Paulus Böhmer