Karen Alkalay-Gut
Translator
on Lyrikline: 8 poems translated
from: hebreo to: inglés
Original
Translation
חֲגִיגַת שָׁבוּעוֹת בָּקִבּוּץ
hebreo | Sabina Messeg
וְאַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ חֲבוּקִים
בַּשָּׂדֶה
כֵּן , הָיָה שֶׁלֶף
וְהָיָה תֵּל
בַּתְּמוּנָה
הַמְּשֻׁנָּה
שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה לִבְנֵי שֵׂעָר
הוֹלְכִים חֲבוּקִים בַּשָּׂדֶה וְשָׁרִים
כָּל אֶחָד שִׁיר אַחֵר
Audio production: Amir Or, 2013
First fruit celebration in the kibbutz
inglés
And afterwords we walked hand in hand
in the fields…
yes, they were golden ,
and yes, there was a beautiful ruin
in the strange picture
of a white-haired couple
strolling embraced in the field, singing
each a different song
מַעְיָן מִרְיָם (עין כרם /ירושלים)
hebreo | Sabina Messeg
לְיַד הַמַּעְיָן הַזֶּה
שֶׁבּוֹ הַכֹּמֶר טִיחוֹן
מָצָא, לְאוֹר הַנֵּר,
אֶת הָאֱמֶת
וְלָהּ הֵקִים מִנְזָר חוֹבֵק הָרִים –
שָׁרִים כָּעֵת הַחֲסִידִים
בְּמֵאוֹתיהַם :
"כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
וּפַעֲמוֹן קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל :
לִטְבֹּל לִטְבֹּל לִטְבֹּל לִטְבֹּל...
כִּכָּר קְטַנָּה שֶׁל "כְּפַר הָאֱלֹהִים",
מוֹנְטָנָה, בֵּית הַכֶּרֶם,
רַאְס אַ'רַאב
כֻּלָּם צוֹבְאִים עָלַיִךְ ,
כֻּלָּם צוֹבְעִים אוֹתָךְ בַּזֶּפֶת הַחַמָּה,
כְּמָרִים וַחֲסִידִים עוֹשִׂים
אוֹתוֹ שָׁחֹר
עַל רָחֲבָה מֵאֶבֶן בְּהִירָה ,
לְיַד זַרְזִיף
שֶׁהַסִּפּוּר כֻּלּוֹ גָּדוֹל עָלָיו כָּל- כָּךְ
שֶׁהוּא מוֹסִיף אֶת אִוְשָׁתוֹ עַל כָּל הַהֲמֻלָּה
מְשֻׁעְשָׁע
עַד
דֶּמַע.
בְּעֶצֶם, הוּא נִזְכַּר, תָּמִיד הָיוּ בָּאִים
בִּלְבָבוֹת מְלֵאִים וּבְכֵלִים רֵיקִים
אֶת אֵלֶּה הֵם רוֹקְנוּ, אֶת אֵלֶּה הֵם מִלְּאוּ –
וְהִתְרַחֲקוּ
כְּמוֹ נָפַל דָּבָר
אַךְ מַה יָּכֹל הָיָה לִפֹּל פֹּה
מִלְּבַד טיפּוֹת
חַיוֹת
עַל פנֵי קַרקַע
חַיָּה
מָה עוֹד היָהּ ?
אֲנִי וּבֶן שִׂיחִי הָעֲרָבִי
(אֲשֶׁר יָרַד מִבֵּית הַסֵּפֶר לִרְפוּאָה
לִקְנוֹת לַחֲמוֹ בַּכְּפָר )
צוֹפִים בְּכָל, יוֹשְׁבִים עַל הַגָּדֵר
( כְּמוֹ הַשּׁוֹטֵר )
וּמְעִיפִים מִלִּים קַלּוֹת כְּמוֹ מַיִם
עַל עִנְיָנִים כְּבֵדִים
כְּמוֹ
אֲ דָ מָ ה.
*נכתב בעין כרם ביום בו הסתיימה מלחמת המפרץ הראשונה ובדיוק נערכה תהלוכה של המנזר הרוסי, ובדיוק מאות חסידים באו לשאוב מים למצות
Audio production: Amir Or, 2013
Mary’s well, Ein-Kerem, Jerusalem
inglés
Here , at this fountain
Where a Russian monk
Finally found Truth
By candle-light
And in Her honor raise
A mountain-embracing monastery,
Hassids are now chanting
Of “His eternal grace”
While tolling bells baptize you
In their pools of sound. . .
O tiny, sunny square of this “Town of God”,
“Montana” , “Bait-Hakerem” ,
“ Ras-a-Rab”*
they are all gathered here
arriving in their hosts
to stain you with hot tar
hassids and monks form
the same black
on clear judean stone
nearby a trickle
so small for this big tide
it barely yields its murmur
to the din –
amussed to tears
and he remembers that, in fact,
They always used to come
With empty vessels
And with brimming hearts
Filling the first
And emptying the last
Then stepping back
As if something of weight
Has come to pass
But what could have befallen in this place
Save drops of water on dry land,
What else?
Me and my Arab friend
(who strolled over from the medical school
for bread from the village store)
watch the whole scene
sitting on the fence
(along with the policeman)
and fling about light words
smooth as water
on matters heavy
as
earth.
*different names of the village in different cultures
כליל
hebreo | Sabina Messeg
שֶׁסֻּקְּלוּ לִמְשׂוּכָה
רְגָבִים שֶׁתֻּחֲמוּ- תֻּחֲחוּ לְשָׂדֶה ,
עֵצִים שֶׁנִטְעוּ- נִנְעֲצוּ
לְשַׂרְטֵט אֶת
מַפַּת הֱיוֹתִי כָּאן
עַל אֲדָמָה
קְבוּעָה
מִתַּחַת לְשָׁמַיִם מִשְׁתַּנִּים,
וְהַזֵּיתִים
הַמַּבְשִׁילִים בְּשֶׁקֶט
בַּשֶּׁמֶשׁ
בַּמַּיִם
תַּחַת מַבָּטִי ,
הַשֶּׁמֶן
שֶׁיָּכֹל לִמְשֹׁחַ מְלָכִים
אֲבָל מַרְשֶׁה לִי
לִטְבֹּל בּוֹ לֶחֶם
שָׁחֹור, בָּצָל לָבָן מַבְכִּיא
Audio production: Amir Or, 2013
Clil -- Elementary facts about a farm in Galilee
inglés
bone-white boulders
heaped into
fences
Clumps of earth plowed
to allow
weate
plants pinned-down
To delineate
The map of my being
here
upon firm earth
under unstable skies
And the olives
Rippening patiently
beneath the silver leaves
in sun
in rain
infront of my eyes
The oil
That might anoint a king
But lets me
Dip in it
black bread
White onion cousing tears
אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים (כנרת)
hebreo | Sabina Messeg
אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים --
לֹא רוֹאִים עָלַיִךְ,
שָׁמַיִם נְמוּכִים שֶׁלִּי , אֵינְסוֹף קטַן ,
עַיִן צְלוּלָה שֶׁל צַד-שֵׁנִי-שֶׁל-הָעוֹלָם
הַבֹּץ הַשָּׁחֹר
בּוֹ יָשֵׁן
הַבּוּרִי .
אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים
וְאַתְּ "תּוֹפָעָה צְעִירָה יַחֲסִית עִם תַּהֲלִיךְ בְּלָיָה מוּאָץ "
כְּמוֹ שֶׁקָּרָאתִי
בְּ"כָל אֶרֶץ נַפְתָּלִי"
-- אֲנִי אֶחְפֹּר לָךְ מֵחָדָשׁ אֶת יָם הַחוּלָה !
שֶׁיְּסַנֵּן שׁוּב אֶת הַמַּיִם כְּמוֹ כִּלְיָה,
אֲנִי אֶסְתֹּם אֶת
הַמּוֹבִיל !
אֶפְתַּח אֶת
הַנְּבִיעוֹת!
אָשִׁיב לָךְ אֶת מֶלַח הַמַּיִם.
*הכוונה לנביעות המלוחות שמימיהן מוצאים מהכנרת אל "המוביל המלוח"
Audio production: Amir Or, 2013
If it’s true that lakes also age (lake kinneret,sea-of-galilee)
inglés
If it’s true that lakes also age,
It does not show on you;
Low skies of mine,
tiny infinity,
Bright eye of the underside of the universe,
Black mud
where the black-mullet
slumbers.
if it’s true that a lake can get old
and that you are “a relatively young phenomenon
with an accelerated process of deterioration”
as I have read in
“All the land of Naphtali”
Then I will
hollow out
the Hula Sea
(to strain again the Jordan like a kidney)
I’ll block up the
national conduit!
impede the colossal
pumps!
Un-cork the inner
gushers …
re-establish the
‘salt-of-the-water’!
*There are salty springs in the sea-of-galilee which are pumped out of the lake, to keep it's water potable.
פרספונה עכשיו יודעת Now Persephone Knows
hebreo | Yael Globerman
אַתְּ עַכְשָׁו יוֹדַעַת:
הַגּוּף לְחוּד וְהָאַהֲבָה לְחוּד.
מֵאָחוֹר אָדָם
גּוֹסֵס בִּיְשִׁיבָה בְּתּוֹךְ פִּגּוּם מַתֶּכֶת.
אַתְּ יוֹצֵאת אֶל הָרְחוֹב הַמּוּאָר.
אֵיזֶה טֵרוּף,
הַתֹּם שֶׁל חַיִּים בְּתוֹךְ הַגּוּף,
סוֹמֶכֶת עַל הַעוֹר,
הָאֲחִיזָה הַשַּׁאֲנַּנָה בְּאֵיבָרִים
שֶׁכָּל הַזְּמַן הוֹלְכִים וּמִתְקַלְקְלִים,
מַרְקִיבִים כְּפִי שֶׁיַּרְקִיבוּ בַּקֶּבֶר
אֲבָל יוֹתֵר לְאַט
אֲהוּבִי, הַנְּשָׁמָה
מְאִטָּה אֶת הַתַּהֲלִיךְ
לֹא יוֹתֵר
מִמְּקָרֵר
Audio production: Helicon, 2011
Now you know
inglés
Now you know:
The body is one thing and love is another.
Behind, a man dies sitting upright
Enclosed in metal scaffolding.
You go out to the lighted street.
Insane, this innocence
Of life inside the body, counting on skin,
Stubbornly clinging to limbs
That just keep breaking down,
Rotting the way they will in the grave
Only more slowly
My love, the soul
Slows the process
No more
Than a refrigerator
שדֵרה
hebreo | Yael Globerman
בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים
נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים
דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיּוֹת,
מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפּוֹלָנִית דְּבָרִים
שֶלֹּא סִפְּרוּ חַיִּים שְׁלֵמִים לַיְלָדִים.
בְּמֶרְחַק שְׁנֵי רְחוֹבוֹת מִכָּאן, אָבִי
שׁוֹתֵק בַּבַּית בֵּין תְּמוּנוֹת אִמִּי.
שְׁתִיקָתוֹ מִתְעַבָּה כְּמוֹ זְכוּכִית בַּקְבּוּק
שֶהַזְּמַן פָּקַּק. אִם תִּשָׁבֵר, יִשָׁבֵר אִתָּהּ.
בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים תַּעֲבוֹר פֹּה רַכֶּבֶת קַּלָּה.
פַּסֵּי בַּרְזֶל יָנוּחוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה
כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִשְׁמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ.
אֲנִי פּוֹסַעַת בַּקַּו הַמְּרֻסָּק
קְרָקוֹב-תֵּל אָבִיב-מַנִילָה.
מַשֶּׁהוּ חָזָק מִגַּעְגּוּעַ אוֹחֵז בִּי, מַסִּיעַ אֶת רַגְלַי
אֶל סַפְסָל הַעֵץ כְּמוֹ אֶל מַעְבֹּרֶת:
אִישׁ זָקֵּן מְדַבֵּר, אִשָּׁה יָפָה קְרוֹבָה.
אֲנִי בָּאָה, מִתְיַשֶּׁבֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ יַלְדָּה.
הוּא מְסַפֵּר. הִיא מְרִימָה אֵלַי עֵינַיִם.
אֲנִי מְבִינָה אֶת הַמִּלִּים שֶׁלוֹ.
אֲנִי יְכוֹלָה לְהַרִיחַ אֶת שְׂעָרָהּ.
מֶרְחַקִּים, שֶׁפַּעַם חָשַׁבְתִּי לַחֲצוֹת
מֻחְלָטִים עַכְשָׁו:
שְׁלֹשָׁה זָרִים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל
כְּמוֹ בְּתַחֲנָה. הַשְּׂדֵרָה דּוֹהֶרֶת עַל פָּנֵינוּ
עוֹזֶבֶת, כָּמוֹנוּ, בְּלִי לָזוּז.
Audio production: Helicon, 2011
The Boulevard
inglés
On King David Boulevard, old partisans
Are glued to the benches like bent candles,
Fading away in the arms of Philippino girls,
Telling them in Polish things
That they never told the kids.
In ten years the cable train will pass through here.
Iron rails will rest along the length of the avenue
Like a row of walkers fallen to the new grass.
I walk that broken line
Krakow-Tel Aviv-Manila.
Two blocks from here, my father
Is silent amid pictures of my mother.
His silence thickens like the glass of bottle
Corked by time. If it breaks, he breaks.
Something stronger than longing grabs me,
Conducts my feet to the wooden bench
As if toward a ferry:
An old man speaking, a beautiful woman folding her arms.
I come and sit between them like a child.
He speaks. She looks at me.
I can hear his story. I can smell her hair.
Distances I once thought I would cross
Are now absolute: three strangers sit on a bench
As if in a station. The boulevard rushes past us
Leaving, as we do, without moving.
חילול, השם
hebreo | Yael Globerman
לַנַּעֲרָה שֶמֻּטֶּלֶת כָרֶגַע עַל גַּבָּהּ
לֹא אִכְפַּת אִם קוֹרְאִים לְמַה שֶׁקוֹרֶה לָהּ
שׁוֹאָה, זְוָעָה, סוֹף הָעוֹלָם אוֹ אֹנֶס
יוֹתֵר מִשֶׁאִכְפַּת לָהּ אֵיךְ קוֹרְאִים
לַחַיָּל, שֶׁמְחַסֵּל אוֹתָהּ כְּמוֹ מָנָה שֶׁל עוֹף
לַבֹּץ, שֶבּוֹ כְּתֵפֶיהָ נִקְבָּרוֹת בַּהֲטָחוֹת קְצוּבוֹת
קָרְאוּ פַּעַם אֲדָמָה קָרְאוּ מוֹלֶדֶת
לָאֲדִישׁוּת הַֹשְטוּחָה מֵעַל עֵינֶיהָ הַלְּטוּשוֹת קָרְאוּ ֹשָמַיִם
וְהַשְּמוּעָה אָמְרָה
שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלֹהִים
מִי שֶׁיּוֹשֵׁב עַל גֶּדֶר הַתַּיִל שֶל זְוָעָה אַחֶרֶת
וּמִתְדַיֵּן תַּחַת אֵיזֶה שֵׁם רָאוּי לוֹ לְמַיֵּן
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
שֶׁמִתְרַחֵשׁ, כָּרֶגַע,
עוֹמֵד בְּמַעְגַּל הַחַיָּלִים הַצּוֹחֲקִים
וּמְקַטְלֵג זְוָעוֹת.
שְֹרֵפָה, זָרִים, שְֹרֵפָה.
הַנַּעֲרָה בּוֹעֶרֶת.
גַּם אִם תָּקוּם, כְּמוֹ אִמִּי הִיא תִּשָׁאֵר שׁוֹכֶבֶת
הַרְבֵּה שָׁנִים. בַּמִּטְבָּח הַמּוּאָר
תִּשְׁלַח אֶל בְּנָהּ זְרוֹעוֹת שֶׁמְּכֻסּוֹת
בְּצַלְּקוֹת טִגּוּן וְהִתְאַבְּדוּת.
Audio production: Helicon, 2011
The proper name for horror
inglés
“Fire, Brothers, Fire!”
H.N. Bialik, “The Village is Burning”
The girl thrown down on her back right now
doesn’t care what you call the thing
that is happening to her:
horror, holocaust, the end of the world or rape
any more than she cares
what the name is of the soldier
who is finishing her off like a leg of lamb.
The mud her shoulders are being buried in
with rhythmic thrusts
was once called land, was once called homeland.
The blank indifference stretched above her open eyes
was once called sky, and rumor had it
there was a god up there.
Those who sit on the barbed wire fence of another horror
reviewing names that might fit this thing
that is going on right now,
stand right there in the circle of laughing soldiers,
cataloging horrors.
Fire, strangers, fire. The girl is burning.
Even if she does get up, like my mother
she‘ll still be lying down for years.
In her well-lit kitchen she will hold out to her son
arms covered with the scars
of frying pans and suicide.
המאהבת
hebreo | Yael Globerman
אַתָּה בָּא בַּלַּיְלָה
עוֹלֶה אֵלַי לָרֶגֶל הָאֲרֻכָּה, עוֹלֶה
כְּמוֹ עַל הָאִשָּׁה לִפְנֵי הָרִאשׁוֹנָה, זֹאת
שֶׁאִלּוּ נִשְׁאֲרָה אִתְּךָ, אַתָּה נִשְׁבָּע, הָיִיתָ חַי
עָמֹק בְּגַן הָעֵדֶן.
אֲנִי לֹא עֶצֶם מֵעַצְמוֹתֶיךָ, אֲנִי קְרוּצָה
מִן הַנָּחָש, מִן הַתַּפּוּחַ,
לא מִן הַצֵּלָע שֶׁלְךָ
הַפְּשׁוּטָה, הַמִּסְתַּיֶּדֶת עִם הַזְּמַן,
נִסְמֶכֶת בְּרַכּוּת אֶל קִיר הַבַּיִת, עוֹגֶנֶת בַּכֻּרְסָה.
יְרֵכַי הֵן לַהֲבֵי הַמִּסְפָּרַיִם שֶׁגּוֹזְרִים
חַיֵּי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִגְזָרִים וּבְאוֹתָה אִבְחָה
מְנַתְּקִים אוֹתִי מִן הַשֶּׁקֶט שֶׁבַּחֶדֶר. אֲנִי בּוֹחֶרֶת
לְהָרַע לָהּ. כָּל מְאַהֶבֶת הִיא לִילִית.
וְשׁוּב אֲנִי לְבַד. בִּכְיוֹ הָרַךְ שֶׁל בְּנִי
עוֹבֵר בְּשֶׁקֶט בַּחֲלוֹם
כְּמוֹ רִיקְשָׁה מְלֵאָה חָלָב.
אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לְשֶׁקֶט מֻחְלָט.
מִי הָאִשָּׁה הַזּאֹת, שׁוֹכֶבֶת בִּבְגָדֶיהָ
קָרוֹב מְאֹד לַקִּיר
בִּרְחוֹב הַמִּטָּה הַזּוּגִית.
בְּכָל מְשֻׁלָּשׁ יֵשׁ צֵלָע אַחַת
מַכְאִיבָה, שֶׁמִּזְדַּקֶּרֶת, חוֹתֶכֶת אֶת הָרֵאָה
כְּשֶׁהַשְּׁנַיִם מִתְנַשְּׁמִים.
עֲלֵי הַתּוֹאֲנָה נוֹשְׁרִים
מִן הַגּוּף הָעֵירֹם.
Audio production: Helicon, 2011
Lover
inglés
You come at night
making the long pilgrimage up my stairs
climbing as if upon an earlier woman,
the one that came before the very first wife;
Had she stayed with you, you swear, you’d still be
deep in paradise.
I am not bone of your bone, am formed
from the snake, the apple,
Not your simple rib, gently calcified by time,
leaning against the wall of home,
anchored in the armchair.
My thighs are scissors shredding
another woman’s life and with the same stroke
cutting me off from the quiet in the room.
I choose to harm her. Every lover is Lilith.
Then I’m alone again. My son’s faint weeping
passes softly in a dream
like a rickshaw filled with milk.
I wake to total silence.
Who is that woman, lying in her clothes
very close to the wall
in the street of a double bed.
In every triangle there is one rib
jutting out, cutting the lungs
while the other two pant.
Excuses fall from the naked body.