Tal Nitzán 
Translator

on Lyrikline: 42 poems translated

from: turco, español, hebreo to: hebreo, alemán, italiano, inglés

Original

Translation

Sana Bakmak

turco | Efe Duyan

ters çevirip kaçtığında küçük kız
gökyüzünü ilk kez görür kaplumbağa

© Efe Duyan
from: TAKAS’TAN
Audio production: Efe Duyan / EDISAM - Turkish Literature and Science Writers Union

מביט בך

hebreo


הילדה הקטנה שהפכה את הצב, נמלטת

בפעם הראשונה, הצב רואה שמים

תִרגוּם: Tal Nitzan

Devrimler Arasındaki Benzerlikler

turco | Efe Duyan

devrimler de
büyük planlar gibi
uzun uzun düşünmeye gelmiyor

bir trenin dakikliği gibi
insana huzur veriyor
ve bir kere hareket etti mi dönüp bakmıyor

intihar gibi
her denemede
hayatla aramızda adlandıramadığım bir bağ kuruyor

yakın bir arkadaş gibi
kendi kusurlarımızı da örtmeye yarıyor

sevinçten çığlık atan bir bebek gibi
asla yorulmuyor

benim gibi
aslında kalabalıklardan pek hoşlanmıyor

hepimiz gibi
herkesin iyiliği için yapıyorum bunu derken yalan söylüyor

tüm tanrılar gibi
dünyayı birkaç günde yeniden yaratacağından emin

ilişkiler gibi
birden kölesi olursunuz

kadınlar gibi
ancak anladığınızı sanabilirsiniz

sevgililer gibi
sonuçta üzerler adamı

yine de platonik aşklar gibi
çok güzeldirler

© Efe Duyan

נקודות דמיון בין מהפכות

hebreo


גם מהפכות

כמו תוכניות דגולות

אי-אפשר לרקום לפרטי-פרטיהן

כמו רכבות דייקניות

הן משרות שלווה

ומרגע שיצאו לדרכן אף פעם לא יביטו לאחור

כמו התאבדות

כל פעם הן קושרות

בינינו ובין מה שלא אוכל לנקוב בשמו

כמו חברים קרובים

הן יעילות להסתרת פגמינו

כמו תינוקות צווחים בשמחה

לעולם אינן מתעייפות

כמוני

הן – לאמיתו של דבר – לא אוהבות המון אדם

כמו כולנו

שקר הוא שהן שואפות לטוב ביותר עבור כולם

כמו כל האלים

הן משוכנעות שיוכלו לברוא את העולם בימים אחדים

כמו מערכות יחסים

אתה מגלה פתאום שהשתעבדת

כמו נשים

אתה יכול רק לשער שאתה מבין אותן

כמו מאהבת

הן יכולות רק לאכזב אותך

כמו אהבה אפלטונית

הן יפות אחרי ככלות הכל

תִרגוּם: Tal Nitzan

[En su canción había cuerdas sin esperanza...]

español | Antonio Gamoneda

En su canción había cuerdas sin esperanza : un son lejano de mujeres ciegas (madres descalzas en el presidio transparente de la sal).

Sonaba a muerte y a rocío; luego, tañía cañas negras: era el cantor de las heridas. Su memoria ardía en el país del viento, en la blancura de los sanatorios abandonados.

© Antonio Gamoneda & Ediciones Siruela
from: Libro del Frío
Madrid: Ediciones Siruela, 2003
Audio production: 2005, M.Mechner / Literaturwerkstatt Berlin

[היו בשירו מיתרים ללא תקווה...]

hebreo

היו בשירו מיתרים ללא תקווה;  לחן רחוק של נשים עיוורות (אמהות יחפות במצודת המלח
 השקופה).

היה לו צליל מוות וטל; אחר כך, היה פורט על קנים שחורים: הוא היה זמָר הפצעים. זיכרונו בער
 בארץ הרוח, בלובן בתי-המרפא הנטושים.

Translated by Tal Nitzán

[En la ebriedad le rodeaban mujeres...]

español | Antonio Gamoneda

En la ebriedad le rodeaban mujeres, sombra, policía, viento.


Ponía venas en las urces cárdenas, vértigo en la pureza; la flor furiosa de la escarcha era azul en su oído.


Rosas, serpientes y cucharas eran bellas mientras permanecían en sus manos.

© Antonio Gamoneda & Ediciones Siruela
from: Libro del Frío
Madrid: Ediciones Siruela, 2003
Audio production: 2005, M.Mechner / Literaturwerkstatt Berlin

[בשיכרון הקיפוהו נשים...]

hebreo

בשיכרון הקיפוהו נשים, צל, משטרה, רוח.

היה שָׂם ורידים בשיחי האברש הסגולים, סחרחורת בטוהר;
פרח הכפור הזועם היה כָּחול באוזנו.

ורדים, נחשים וכפות היו יפים כל עוד נותרו בידיו.

Translated by Tal Nitzán

נוקטורן

hebreo | Tal Nitzán

עֹנֶג קָצָר, וְהַלַּיְלָה נִשְׁאַר
אָרֹךְ וְאָטוּם וְעָקַר.
הַגּוּף הִתְרַפֵּק עוֹד לְרֶגַע וּכְבָר
נֶאֱסַף לַסָּדִין וְנִסְגַּר.
  
חִבּוּק יִפָּרֵם וְהַחשֶׁךְ יַחְדֹּר
בֵּין זְרוֹעוֹת, וּמִתַּחַת לָעוֹר
הַחַיָּה הַיַּמִּית תִּתְנַעֵר וְתֵעוֹר
וְלֹעָהּ יִּפַּעֵר, אֵין מִסְתוֹר.
  
קִינָה מִתְפָּרֶצֶת בָּרְחוֹב: אַזְעָקָה
כְּאִלּוּ שָׁנִים הפֶּז'וֹ הִתְאַפְּקָה
וּפָקַע הַמֵּיתָר בָּהּ סוֹף-סוֹף.

  וּמִי שֶׁיִּישַׁן, שֶׁיִּשְׁקַע, שֶׁיִּשְׁכַּח,
לֹא יִרְאֶה אֵיךְ עֵינָהּ הַמֵימִית תִּפָּקַח
וְחַיַּת הָאוֹקְיָנוֹס תִּטְרֹף.

© Tal Nitzán
from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

Nocturne

alemán

Ein kurzer Genuss, und die Nacht bleibt
lang, dicht und steril.
Der Körper schmiegt sich noch einmal an und schon
vergräbt er sich im Laken und verschließt sich.

Die Umarmung löst sich auf und die Dunkelheit dringt
zwischen die Arme, und unter der Haut
regt sich und erwacht das Meerestier
und reißt seinen Rachen auf, nirgends ein Versteck.

Auf der Straße bricht ein Wehklagen aus: Alarm,
als sei dem Peugeot, der lange sich fasste,
schließlich der Faden gerissen.

Und wer schläft, versinkt, vergisst,
wird nicht sehen, wie ein wässriges Auge aufgeht
und das Tier des Ozeans verschlingt.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

Onüç Karakuşa Birden Bakmanın Tek Yolu

turco | Gökçenur Ç.

1.

Geceyle çarpıştı onüç karakuş
yıldızlar darmadağın
gece kanat çırpıyor


2.

Tek sıra tünediler sarı bir kule vincin bomuna
Boşaldı güverteler. Yüklendi onüç karakuşu
gece bandıralı gemi.

O günden sonra
kaptanın karaya hiç ayak basmadığı
ve küçük bir fırtınanın
gemiyi tedbirli bir uzaklıktan izlediği söylenir


3.

“Tahran’a mı?” dedim
“Ordan geliyoruz zaten” dedi  biri
“Rumeli?”
“Kahveciye on beş lira borç taktık orda”
“Pazariçi?”
“Oralıyız biz, orda ağaçlar onüç karakuşun
adlarını yüksek sesle söyleyerek uzar”


4.

Kuyunun dibinde dolunay

Onüç karakuş kanat çırpmadan dönüyor
kuyunun üstünde

Kış uzun sürecek ve uykusu hafif olacak ağaçların


5.

“Yeni bir ad ver bana” dedi

adına alışırsa uçamaz karakuşlar

“bana yeni bir ad ver
geçen yıl nisanın yerini söyleyeyim sana”


6.

Biçilmiş bir tarlaya indiler
sevişmiştim bu tarlada
başakların sapları uzunken
gecelerden


7.

Bir serçe
bir saka, bir karga,
bir martı, bir iskete

Hepimiz rüzgârla yıldızlar arasında
bir seçim yapmak zorunda kaldık
bir karakuşa dönüşmeden önce


8.

Rüzgârım der karakuşlar,
yaşamım işte, işlerim,
işte dünyanın denizleri, işte denizin maviliği,
biz buyuz, seniniz,
bu bizim yağmurumuz,

Kimsenin olmayan şeyler yoktur karakuşlara göre


9.

Onlarla aramızda
ölmek fiilinin
karakuşların dilinde
gelecek zamandan başka bir kipte
kullanılmamasından kaynaklanan
yanlış anlaşmalar var


Amaçsız dolaşıyorum kırlarda
çimenler adımlarımı bir şiir gibi okuyor


10.

Gücünü gölgesinden alır dağ dedi karakuş
Gölgesinin altında gölgeleriniz var

Artık konuşmayalım
yanlış bir kelime söylersek
yeniden başlayabilir zaman


11.

Yine bir savaştan dönmüşüm yenik
anahtarlığım masada    

Onüç karakuş dizilmiş pencerenin pervazına


12.

Ay buzdan bir gong
karakuşlar geçti önünden
kısacık bir gölge tiyatrosu

Gömdük birini sardunya saksısına


13.

Oturmuştum pencerenin önüne
denizlikten havalandım.

© Gökçenur Ç.
Audio production: Literature Across Frontiers

L'unico Modo Per Vedere Tredici Merli Tutti Assieme

italiano

1.

Tredici merli penetrarono la notte
sparpagliando  le stelle
e la notte palpitò


2.

Si appollaiarono sul braccio di una gru gialla
Il ponte era vuoto.La nave battente  bandiera notturna
era carica di
tredici merli

Si dice che
Da allora
İl capitano non mise più piede a terra
e che un piccolo uragano seguiva la nave
a debita distanza


3.

Chiesi "A teheran?"
"Veniamo da lì"uno disse
"A Rumeli?"
"Lì abbiamo un debito di quindici lire al caffè"
"Istanbul?"
"Lì siamo di casa,lì gli alberi crescono
declamando i nomi dei tredici merli"


4.

Luna piena nel pozzo
Tredici merli intorno  al pozzo
con le ali ferme
L’inverno sará lungo e il sonno degli alberi leggero


5. 

"Dammi un nome nuovo" uno disse
se un merlo si abitua al nome, non vola più
"Dammi un nome nuovo
E costì ti dirò dove si trova I’Aprile passato"


6.

Calano su un campo dopo il raccolto
in quel campo io ho fatto I’amore
quando  il grano era più lungo
delle notti


7. 

Un passero,
un fringuello, un corvo,
un gabbiano,un cardellino

dobbiamo tutti fare una scelta
tras telle e vento
prim adi diventare merli


8.

"Ecco il mio vento"disse un merlo
"la mia vita,i miei lavori,
ecco i mari del mondo,
il blu dei mari,
noi siamo così,noi siamo tuoi
queste sono le nostre piogge"

Secondo i merli,
le cose che non appartengono a qualcuno non esistono


9.

Ci sono malintesi
tra  noi e i merli
solo perchè il verbo morire
non esiste
nella loro lingua,senon in tempo futuro

Vago nei verdi campi
I’erba legge i miei passi come un poema


10. 

Un merlo disse che la montagna riceve la sua forza
dalla sua ombra e dalla tua che le è sotto

Finiamo di parlare
una parola sbagliata può
fare ricominciare il tempo


11.

Torno a casa sconfitto ancora una volta in guerra
le mie chiavi sono sulla tavola

Tredici merli appollaiati in fila sul davanzale


12. 

La luna  è un gong di ghiaccio
i merli passano davanti
una rappresentazione di teatro d’ombre

Ho seppellito uno di loro nel vaso di gerani


13. 

Mi sono seduto vicino alla finestra
e ho preso il volo dal davanzale

tradotto da Tal Nitzan& Jack Arbib

Onüç Karakuşa Birden Bakmanın Tek Yolu

turco | Gökçenur Ç.

1.

Geceyle çarpıştı onüç karakuş
yıldızlar darmadağın
gece kanat çırpıyor


2.

Tek sıra tünediler sarı bir kule vincin bomuna
Boşaldı güverteler. Yüklendi onüç karakuşu
gece bandıralı gemi.

O günden sonra
kaptanın karaya hiç ayak basmadığı
ve küçük bir fırtınanın
gemiyi tedbirli bir uzaklıktan izlediği söylenir


3.

“Tahran’a mı?” dedim
“Ordan geliyoruz zaten” dedi  biri
“Rumeli?”
“Kahveciye on beş lira borç taktık orda”
“Pazariçi?”
“Oralıyız biz, orda ağaçlar onüç karakuşun
adlarını yüksek sesle söyleyerek uzar”


4.

Kuyunun dibinde dolunay

Onüç karakuş kanat çırpmadan dönüyor
kuyunun üstünde

Kış uzun sürecek ve uykusu hafif olacak ağaçların


5.

“Yeni bir ad ver bana” dedi

adına alışırsa uçamaz karakuşlar

“bana yeni bir ad ver
geçen yıl nisanın yerini söyleyeyim sana”


6.

Biçilmiş bir tarlaya indiler
sevişmiştim bu tarlada
başakların sapları uzunken
gecelerden


7.

Bir serçe
bir saka, bir karga,
bir martı, bir iskete

Hepimiz rüzgârla yıldızlar arasında
bir seçim yapmak zorunda kaldık
bir karakuşa dönüşmeden önce


8.

Rüzgârım der karakuşlar,
yaşamım işte, işlerim,
işte dünyanın denizleri, işte denizin maviliği,
biz buyuz, seniniz,
bu bizim yağmurumuz,

Kimsenin olmayan şeyler yoktur karakuşlara göre


9.

Onlarla aramızda
ölmek fiilinin
karakuşların dilinde
gelecek zamandan başka bir kipte
kullanılmamasından kaynaklanan
yanlış anlaşmalar var


Amaçsız dolaşıyorum kırlarda
çimenler adımlarımı bir şiir gibi okuyor


10.

Gücünü gölgesinden alır dağ dedi karakuş
Gölgesinin altında gölgeleriniz var

Artık konuşmayalım
yanlış bir kelime söylersek
yeniden başlayabilir zaman


11.

Yine bir savaştan dönmüşüm yenik
anahtarlığım masada    

Onüç karakuş dizilmiş pencerenin pervazına


12.

Ay buzdan bir gong
karakuşlar geçti önünden
kısacık bir gölge tiyatrosu

Gömdük birini sardunya saksısına


13.

Oturmuştum pencerenin önüne
denizlikten havalandım.

© Gökçenur Ç.
Audio production: Literature Across Frontiers

הדרך היחידה להביט בשלושה-עשר שחרורים בבת אחת

hebreo

1.

שלושה-עשר שחרורים חדרו אל הלילה.
הכוכבים נבללו,
הלילה ריפרף.


2.

הם ישבו על זרועו של מנוף צהוב גבוה,
הסיפונים התרוקנו.
שלושה-עשר השחרורים
הועמסו על הספינה
שדגליה דגלי הלילה.

אומרים שמאז היום ההוא
לא שב רב החובל לדרוך על יבשה
והוריקן קטן עקב אחר הספינה
ממרחק בטוח.


3.

שאלתי, "לטהרן?"
"משם אנו באים," אמר אחד מהם.
"רומליה?"
"נשאר לנו חוב של חמש-עשרה לירות לבית הקפה שם."
"איסטנבול?"
"שם המולדת, שם עצים
צומחים ואומרים בקול את שמותיהם של שלושה-עשר שחרורים."


4.

ירח מלא בַּבְּאֵר.

שלושה-עשר שחרורים חגים מעל לבאר
בכנפיים דוממות.

החורף יהיה ארוך
והעצים ינומו תנומה קלה.


5.

"תן לי שם חדש," אמר אחד מהם.
אם שחרור מתרגל לשמו, הוא אינו יכול לעוף.
"תן לי שם חדש ואומר לך היכן
אפריל שעבר."


6.

הם נוחתים על שדה קצור.
אני התעלסתי על השדה הזה
כשהחיטה צמחה והיתה ארוכה
מן הלילות.


7.

אנקור,
פרוּש, עורב,
שחף, חוחית.
כולנו נאלצנו לבחור
בין הכוכבים לרוח
לפני שהיינו לשחרורים.


8.

"הנה הרוח שלי," אומר שחרור
"חיי, יצירותי,
הנה ימי העולם,
כְּחול הימים,
אנחנו כאלה, אנחנו שלךָ,
אלה הגשמים שלנו."

לדברי השחרורים
מה שאיננו שייך לאיש איננו קיים.


9.

יש אי-אלו אי-הבנות
בינינו לשחרורים
רק משום שהפועל למות
אינו קיים בשפתם
אלא בלשון עתיד.

אני תועה בשדות הירוקים,
עשב קורא את עקבותי כמו שיר.


10.

שחרור אמר
שהוא מפיק את כוחו מצִלו.

הבה נחדל לדבר עכשיו,
המלה הלא-נכונה עלולה
להתחיל שוב את הזמן.


11.

אני חוזר הביתה
שוב מובס במלחמה,
המפתחות שלי על השולחן.

שלושה-עשר שחרורים עומדים בשורה
על אדן החלון.


12.

הירח הוא גונג קֶרח
ששחרורים חלפו דרכו
בתיאטרון הצללים הקצר ביותר.

קברתי אחד מהם בעציץ הגרניום.


13.

ישבתי אל החלון,
אחר כך המראתי מן האדן.

תורגם על ידי Tal Nitzan

Anlatmanın Olanaksızlığına Anıt

turco | Gökçenur Ç.

Cereyan yapsın diye karşılıklı açık bırakılmış iki pencere
terli göbeğimin üstünde Anarşinin Kısa Yazı
kırık bir erguvan dalı gibi yatıyorsun yanımda
öyle istanbul, öyle güzel, öyle kırık

Rüzgâr perdeyi havalandırırken
içeri dalan bir kuş
diğer pencereden çıkıp gidiyor

Akılda tutulmayacak kadar kısalığı arı güzelliğin
dilde uzayan, uzadıkça bozulan bir şey
ardında boşluk bırakan mutluluk
mûcizenin izleyiciye muhtaçlığı
ah! anlatmanın olanaksızlığı

tekrar yaşanmayacak bir ânâ
tek başına tanık olmanın ağırlığı

© Gökçenur Ç.
Audio production: Literature Across Frontiers

אנדרטה למה שלא ניתן לאמרו

hebreo

שני חלונות פתוחים זה מול זה לשם אִוורור
על בטני המיוזעת "קיץ קצר של אנרכיה"
כמו ענף שקדייה כרות את שוכבת לצדי
יפה כל כך, שבורה כל כך, דומה כל כך לאיסטנבול

כשהווילונות מתרוממים ברוח
ציפור מתעופפת פנימה מצד אחד
והחוצה ממול

מה שלא ניתן לאחוז בו במחשבה –
יופיו הטהור של רגע אחד
מתארך בשפה, וככל שיתארך יתעמעם,
אושר והרִיק שהוא מותיר אחריו,
נס המבקש לו עֵד
אה! מילים לא יבטאו

העול שבהיות עֵד יחידי
לרגע ששוב לא יחזור

Translated by Tal Nitzan

[Vigilaba la serenidad adherida a las sombras...]

español | Antonio Gamoneda

Vigilaba la serenidad adherida a las sombras, los círculos donde se depositan flores abrasadas, la inclinación de los sarmientos.


Algunas tardes, su mano incomprensible nos conducía al lugar sin nombre, a la melancolía de las herramientas abandonadas.

© Antonio Gamoneda & Ediciones Siruela
from: Libro del Frío
Madrid: Ediciones Siruela, 2003
Audio production: 2005 M. Mechner / Literaturwerkstatt Berlin

[היה משגיח על השלווה שדבקה בצללים...]

hebreo

היה משגיח על השלווה שדבקה בצללים, על המעגלים שמניחים בהם פרחים שרופים,
 על נטיית הזמורות.

היו ערבים שבהם היתה ידו הלא-מובנת מוליכה אותנו לַמקומות חסרי השם,
 לתוגת כלי-העבודה הנטושים.

Translated by Tal Nitzán

(מתוך: באיזו ארץ)

hebreo | Tal Nitzán


אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת בְּרֵכָה, מְשַׁכְשֶׁכֶת רַגְלַיִם בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים. מִישֶׁהוּ דּוֹחֵף אוֹתִי פְּנִימָה. אוּלַי לֹא הָיָה
 דּוֹחֵף אִלּוּ יָדַע שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִשְׂחוֹת, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה. צוֹלֶלֶת עַד שֶׁבְּהוֹנוֹתַי נוֹגְעוֹת
 בַּקַּרְקָעִית וְעוֹלָה. מוֹצִיאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵהַמַּיִם וְיוֹדַעַת שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי אֲמוּרָה לִצְעֹק "הַצִּילוּ!" לִפְנֵי
 שֶׁאֶשְׁקַע שׁוּב אֲבָל שָׁכַחְתִּי בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אֲנִי וּבְאֵיזוֹ שָׂפָה צָרִיךְ לִצְעֹק.

© Tal Nitzán
from: The First to Forget
Am oved, 2009
Audio production: Helicon, 2010

(Aus: In welchem Land)

alemán

Ich sitze am Rand eines Schwimmbeckens, plantsche mit den Füßen
im  tiefen Wasser. Jemand schubst mich hinein. Vielleicht hätte er
mich nicht geschubst, wenn er gewusst hätte, dass ich nicht
schwimmen kann, denke ich auf dem Weg nach unten.
Ich tauche ab, bis meine Zehen den Grund berühren und komme wieder
nach oben. Strecke den Kopf aus dem Wasser und weiß,
dass ich jetzt „Hilfe!“ schreien sollte, bevor ich wieder untergehe,
aber ich habe vergessen, in welchem Land ich bin und in welcher
Sprache man schreien muss.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

נקרע

hebreo | Tal Nitzán

בַּלַּיְלָה בָּא אֵלַי
הַנַּעַר מֵהָאוֹטוֹבּוּס הַמְּפֻיָּח.
נִקְרָע מִמֶּנִּי שׁוּב וְשׁוּב
כְּשֶׁיָּדָיו נִקְרָעוֹת מִמֶּנּוּ, וְרַגְלָיו,
וַאֲנִי אִמּוֹ.
מִלָּה מְהִירָה
           אִמָּא,
אוּלַי נִפְסְקָה בְּפִיו
כְּשֶׁנִּבְלַע בְּתוֹךְ הָאֵשׁ.
כָּל הַלַּיְלָה אֲנִי מְנַסָּה לְהָשִׁיב אוֹתוֹ
לְיַלְדוּתוֹ אֲשֶׁר יָדְעָה
לְהִתְנַחֵם בִּנְּשִׁיקוֹתַי
עַל כָּל מַכָּה וְחַבָּלָה.
בַּבֹּקֶר צִפּוֹר הָרַדְיוֹ
עוֹלָה מִמְּכוֹנִית לְחַלּוֹנִי
לְצָוֵחַ נָקָם וְשִׁלֵּם:
יָרוּ אוֹ לֹא יָרוּ,
פָּגָז אוֹ לֹא פָּגָז,
לַמִּטְבָּח אוֹ לְקִיטוֹן הַשֵּׁנָה,
עַל שִׁלֵּשִׁים אוֹ גַּם עַל רִבֵּעִים,
שְׁנֵי יְלָדִים (מַה הֵם עָשׂוּ שָׁם בִּכְלָל)
אוֹ רַק אִשָּׁה הָרָה,
זָקֵן חֵרֵשׁ אוֹ קַלְגַּס סוּמָא –
קוּמִי צְאִי
מִבַּלָּהָה לְבַלָּהָה.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

Zerrissen

alemán

In der Nacht kommt er zu mir,
der Junge aus dem ausgebrannten Bus.
Wieder und wieder wird er mir weggerissen,
da ihm seine Hände weggerissen werden, und seine Beine,
und ich bin seine Mutter.
Ein hastiges Wort
                         Mutter,
abgeschnitten vielleicht in seinem Mund,
als ihn das Feuer verschlang.
Die ganze Nacht versuche ich, ihm seine Kindheit
zurückzuholen, die sich von meinen Küssen
jeden Schlag und Stoß
zu trösten lassen wusste.
Am Morgen schwingt sich der Radiovogel
aus einem Auto zu meinem Fenster hinauf,
um nach Rache und Vergeltung zu schreien:
Sie haben geschossen oder nicht geschossen,
Granate oder nicht Granate,
in die Küche oder in die Schlafkammer,
auf die Urenkel oder sogar auf die Ururenkel,
zwei Kinder (was haben die da überhaupt gemacht)
oder nur eine schwangere Frau,
ein tauber Greis oder ein blinder Soldat –
auf, erhebe dich*
von Schrecken zu Schrecken.

*Anmerk. der Übers.: Ausdruck aus „Lěcha dodi”, dem Lied für den Empfang des
Shabbats am Freitagabend. Der entsprechende Satz aus
der dritten Strophe lautet: „Heiligtum des Königs, königliche Stadt
(Jěrushalajim), auf, erhebe dich aus der Zerstörung.“

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

נקרע

hebreo | Tal Nitzán

בַּלַּיְלָה בָּא אֵלַי
הַנַּעַר מֵהָאוֹטוֹבּוּס הַמְּפֻיָּח.
נִקְרָע מִמֶּנִּי שׁוּב וְשׁוּב
כְּשֶׁיָּדָיו נִקְרָעוֹת מִמֶּנּוּ, וְרַגְלָיו,
וַאֲנִי אִמּוֹ.
מִלָּה מְהִירָה
           אִמָּא,
אוּלַי נִפְסְקָה בְּפִיו
כְּשֶׁנִּבְלַע בְּתוֹךְ הָאֵשׁ.
כָּל הַלַּיְלָה אֲנִי מְנַסָּה לְהָשִׁיב אוֹתוֹ
לְיַלְדוּתוֹ אֲשֶׁר יָדְעָה
לְהִתְנַחֵם בִּנְּשִׁיקוֹתַי
עַל כָּל מַכָּה וְחַבָּלָה.
בַּבֹּקֶר צִפּוֹר הָרַדְיוֹ
עוֹלָה מִמְּכוֹנִית לְחַלּוֹנִי
לְצָוֵחַ נָקָם וְשִׁלֵּם:
יָרוּ אוֹ לֹא יָרוּ,
פָּגָז אוֹ לֹא פָּגָז,
לַמִּטְבָּח אוֹ לְקִיטוֹן הַשֵּׁנָה,
עַל שִׁלֵּשִׁים אוֹ גַּם עַל רִבֵּעִים,
שְׁנֵי יְלָדִים (מַה הֵם עָשׂוּ שָׁם בִּכְלָל)
אוֹ רַק אִשָּׁה הָרָה,
זָקֵן חֵרֵשׁ אוֹ קַלְגַּס סוּמָא –
קוּמִי צְאִי
מִבַּלָּהָה לְבַלָּהָה.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

Torn

inglés

At night he comes to me,
the boy from the scorched bus.
He is torn from me again and again    
as his hands are torn from him, and his legs,
and I’m his mother.
A quick word
                      mother 
maybe it was cut off in his mouth
when he was swallowed by fire.
All night long I try
to take him back to his childhood
which knew how to take comfort in my kisses  
on every blow and bruise.
Morning comes
and the radio bird
rises from a car to my window
to screech revenge and recompense:  
They shot or didn’t shoot,
a shell or maybe not,
into the kitchen or onto a cot
third generation or maybe fourth,
two kids (what were they doing there anyway)
or just a pregnant woman,
a deaf old man or a blind soldier –
Now arise, get thee out
from nightmare to nightmare.  


Note: The phrase "arise, get thee out" in the penultimate verse is taken from the the Friday night prayer Lecha Dodi. In this verse, the Sabbath queen is enjoined to rise up out of destruction and to leave the Valley of Tears.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

נקודת הרוך

hebreo | Tal Nitzán

…at the hour when we are

trembling with tenderness

lips that would kiss

form prayers to broken stone.


                                    T.S. Eliot

כָּאן מְקוֹם הָרֹךְ.
גַּם אִם הַלֵּב בִּשְׁתִיקַתוֹ
נִבְלָע בְּתוֹךְ הָעִיר כְּמוֹ אֶבֶן –
דַּע שֶׁזּוֹהִי נְקֻדַּת הָרֹךְ.

תֵּן לִי יָד בָּעוֹלָם.
רָאִיתִי אֵם מְדַבֶּרֶת שִׂנְאָה אֶל יַלְדָּהּ,
מַדְבִּירָה בְּמִלִּים,
רָאִיתִי בִּנְיָן מִתְקַפֵּל לְאָבָק,
קוֹמָה לְאַט לְתוֹךְ קוֹמָה –  
כַּמָּה עָלֵינוּ לָחוּס,
כַּמָּה לְשַׁכֵּךְ.

כְּשֶׁלַּיְלָה נִסְגָּר עַל עֹרֶף לֹא מְנֻשָּׁק
אֵין לַזֶּה תַּקָּנָה: לְכָל מַחֲנָק
בְּכָל גָּרוֹן יֵשׁ רַק מַרְפֵּא אֶחָד,
רְאֵה, פָּשׁוּט, זוֹ הַנְּקֻדָּה.

© Tal Nitzán
from: The First to Forget
Am oved, 2009
Audio production: Helicon, 2010

Der weiche Punkt

alemán

…at the hour when we are
trembling with tenderness
lips that would kiss
form prayers to broken stone.
T.S. Eliot


Hier ist die weiche Stelle.
Auch wenn das Herz in seiner Stille
inmitten der Stadt wie ein Stein verschlungen ward –
wisse, dass dies der weiche Punkt ist.

Halte meine Hand in der Welt.
Ich sah eine Mutter, wie sie voll Hass zu ihrem Kinde spricht,
mit Worten vernichtet,
ich sah, wie ein Gebäude zu Staub zerfällt,
langsam, Etage für Etage –
wie viel wir zu bemitleiden,
wie viel wir zu lindern haben.
Wo die Nacht einen ungeküssten Nacken umschließt,
ist das nicht wieder gutzumachen: für jedes Ersticken
in jeder Kehle gibt es nur ein Heilmittel,
sieh, ganz einfach, dies ist der Punkt.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

חסד

hebreo | Tal Nitzán

אֶת עֶלְבּוֹן רַעֲבוֹנוֹ שֶׁל הֶעָנִי לֹא תְּפַיֵּס
וְאֶת תְּשׁוּקַת הַנּוֹקֵם הַיּוֹקֶדֶת לֹא תְּשַׁכֵּךְ
וְעַל הַבַּיִת הַמִּתְנַתֵּץ בְּגוּפְךָ לֹא תָּגֵן  
וְאֶת עֶגְלַת הַתִּינֹקֶת הָעוֹלָה בִּסְעָרָה
לֹא תִּבְלֹם וְתוֹרִיד אַרְצָה בְּרֹךְ
וְאֶת מֶמְשֶׁלֶת הָרֶשַׁע לֹא אַתָּה תְּכַלֶּה מִן הָאָרֶץ

עֲשֵׂה אֵפוֹא לְבֵיתְךָ

לֵךְ אֶל אוֹהֲבְךָ
אֶל יְחִידְךָ
אֶל הַתְּחִנָּה הַצְּהֻבָּה בַּחֲרַכֵּי עֵינָיו
וּכְבשׁ אֶת פָּנֶיךָ בְּפַרְוָתוֹ.

לִטּוּף אֶחָד
לְחָתוּל אֶחָד
בָּעוֹלָם.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

Güte

alemán

Die Kränkung von des Armen Hunger wirst du nicht versöhnen
und die brennende Begierde des Rächers wirst du nicht stillen
und das Haus, das man niederwalzt, wirst du mit deinem Körper nicht schützen
und den Kinderwagen, der im Sturm hochgeht*,
wirst du nicht mit Sanftheit aufhalten und wieder auf die Erde bringen
und die Herrschaft des Bösen wirst nicht du aus dem Lande tilgen

deshalb sorge dich um dein eigenes Heim

geh zu dem, den du lieb hast,
zu deinem Einzigen**,
zum gelben Flehen in den Schlitzen seiner Augen
und verbirg dein Gesicht in seinem Fell.

Eine Zärtlichkeit
für eine Katze
in der Welt.

Anmerk. der Übers.:

* Der hebräische Wortlaut lässt die Entrückung des Propheten Elias
(2 Könige 2, 11B) anklingen: „[…] Eli jahu stieg im Sturm
zum Himmel” (Buber).

** Die hebräischen Zeilen erinnern an die Bindung Isaaks
(Gen 22,2A): „Nimm Isaak, deinen einzigen Sohn, den du lieb hast, […]“ (Luther).

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

חסד

hebreo | Tal Nitzán

אֶת עֶלְבּוֹן רַעֲבוֹנוֹ שֶׁל הֶעָנִי לֹא תְּפַיֵּס
וְאֶת תְּשׁוּקַת הַנּוֹקֵם הַיּוֹקֶדֶת לֹא תְּשַׁכֵּךְ
וְעַל הַבַּיִת הַמִּתְנַתֵּץ בְּגוּפְךָ לֹא תָּגֵן  
וְאֶת עֶגְלַת הַתִּינֹקֶת הָעוֹלָה בִּסְעָרָה
לֹא תִּבְלֹם וְתוֹרִיד אַרְצָה בְּרֹךְ
וְאֶת מֶמְשֶׁלֶת הָרֶשַׁע לֹא אַתָּה תְּכַלֶּה מִן הָאָרֶץ

עֲשֵׂה אֵפוֹא לְבֵיתְךָ

לֵךְ אֶל אוֹהֲבְךָ
אֶל יְחִידְךָ
אֶל הַתְּחִנָּה הַצְּהֻבָּה בַּחֲרַכֵּי עֵינָיו
וּכְבשׁ אֶת פָּנֶיךָ בְּפַרְוָתוֹ.

לִטּוּף אֶחָד
לְחָתוּל אֶחָד
בָּעוֹלָם.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

Grace

inglés

The insult of the poor man’s hunger isn’t for you to appease
and  the avenger’s zeal isn’t for you to cool down
and the bulldozed house isn’t for you to protect with your body
and the baby pram that goes up by a whirlwind into heaven
isn’t for you to seize and bring down gently
and the reign of evil isn’t for you to cast out   
 
therefore tend to your own home
 
go to the one who loves you
to  your one and only  
to the yellow plea in the slits of its eyes
and bury your face in its fur.
 
One caress
for one cat
in the world.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

הילד השלישי

hebreo | Tal Nitzán

אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.
אֲנִי שְׁכוּחֵךְ, נֶעֱלָמֵךְ, אֲנִי
בְּעוּטֵךְ.
אֲנִי כּוֹרֵעַ – בְּעוֹד הֵם עוֹצְמִים עֵינַיִם
וּמוֹשִׁיטִים יָדַיִם לַמַּתָּנָה –
כְּמִתְחַנֵּן
לַמַּכָּה שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן.
נִזּוֹן מִשֹּׁבֶל הַשּׁוֹקוֹ שֶׁהֵם מוֹתִירִים,
מֵאִוְשַׁת צֶלוֹפָן.
מִתְכַּוֵּץ בַּלַּיְלָה בְּפִנַּת
מִטּוֹתֵיהֶם, שָׁם מְכַתְּרוֹת אוֹתָם
חַיּוֹת פַּרְוָה זְעִירוֹת
כְּבִצּוּרִים מִפְּנֵי כָּל רַע,
אוֹרֵב לִשְׁעַת הַפֻּלְחָן הַלֵּילִי,
עֵת תִּדְרְכִי עַל אֶצְבְּעוֹתַי בְּלִי דַּעַת
וְתִרְכְּנִי לְהֵיטִיב אֶת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַשְּׁמַנְמַנּוֹת.
כְּשֶׁתַּעַצְמִי אֶת עֵינַיִךְ
(הַיְּרוּקוֹת כְּשֶׁלִּי!)
אֶתְגַּנֵּב מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹתַיִךְ וְאֶלְאַט:
אִמָּא.
אִם תְּנַסִּי לְגָרֵשׁ אֶת בִּעוּת פָּנַי
תְּגַלִּי בִּכְלִמָּה
שֶׁגַּם אֶת שְׁמִי אֵינֵךְ יוֹדַעַת.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

Das dritte Kind

alemán

Ich bin dein unbekanntes Kind.
Ich bin das Negativ
zwischen deinen beiden blauäugigen Kindern,
die gegen den Hintergrund meiner Dunkelheit strahlen.
Ich bin, was du vergessen, was dir entschwunden, ich bin,
was du verstoßen hast.
Ich knie nieder – indes sie die Augen schließen
und die Hände nach dem Geschenk ausstrecken –
als flehten sie um den Schlag, der nicht kommt.
Ernähre mich von der Kakaospur, die sie hinterlassen,
vom Rascheln des Zellophanpapiers.
In der Nacht schrumpfe ich in der Ecke
ihrer Betten zusammen, dort umgeben sie
winzige Plüschtiere
wie Basteien gegen alles Böse,
lauere auf die Zeit für das nächtliche Ritual,
wenn du, ohne es zu wissen, auf meine Finger trittst
und dich nach vorne beugst, ihre aufgebauschten Plümos zu glätten.
Wenn du deine Augen schließt
(die grün sind wie meine!)
stehle ich mich unter deine Lider und flüstere:
Mama.
Versuchst du, den Alptraum meines Gesichts zu verbannen,
wirst du voll Schande entdecken,
dass du noch nicht einmal meinen Namen kennst.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

הילד השלישי

hebreo | Tal Nitzán

אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.
אֲנִי הַנֶּגָטִיב
בֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִן
הַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.
אֲנִי שְׁכוּחֵךְ, נֶעֱלָמֵךְ, אֲנִי
בְּעוּטֵךְ.
אֲנִי כּוֹרֵעַ – בְּעוֹד הֵם עוֹצְמִים עֵינַיִם
וּמוֹשִׁיטִים יָדַיִם לַמַּתָּנָה –
כְּמִתְחַנֵּן
לַמַּכָּה שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן.
נִזּוֹן מִשֹּׁבֶל הַשּׁוֹקוֹ שֶׁהֵם מוֹתִירִים,
מֵאִוְשַׁת צֶלוֹפָן.
מִתְכַּוֵּץ בַּלַּיְלָה בְּפִנַּת
מִטּוֹתֵיהֶם, שָׁם מְכַתְּרוֹת אוֹתָם
חַיּוֹת פַּרְוָה זְעִירוֹת
כְּבִצּוּרִים מִפְּנֵי כָּל רַע,
אוֹרֵב לִשְׁעַת הַפֻּלְחָן הַלֵּילִי,
עֵת תִּדְרְכִי עַל אֶצְבְּעוֹתַי בְּלִי דַּעַת
וְתִרְכְּנִי לְהֵיטִיב אֶת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַשְּׁמַנְמַנּוֹת.
כְּשֶׁתַּעַצְמִי אֶת עֵינַיִךְ
(הַיְּרוּקוֹת כְּשֶׁלִּי!)
אֶתְגַּנֵּב מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹתַיִךְ וְאֶלְאַט:
אִמָּא.
אִם תְּנַסִּי לְגָרֵשׁ אֶת בִּעוּת פָּנַי
תְּגַלִּי בִּכְלִמָּה
שֶׁגַּם אֶת שְׁמִי אֵינֵךְ יוֹדַעַת.

© Tal Nitzán
from: An Ordinary Evening
Am oved, 2006
Audio production: Helicon, 2010

The third child

inglés

I’m your unknown child.
I’m the negative
between your two blue-eyed children
who radiate against my darkness.
I’m your forgotten, your vanished, I’m your
kicked away.
I kneel – while they close their eyes
and reach out their hands for the gift –
as if begging for the blow
that will not come.
I feed on the cocoa trail they leave,
on the rustle of wrappings.
I shrink at night into the corner
of their beds, where tiny stuffed animals   
encircle them
like shelter against evil,
lurking for the nocturnal ritual,
when you step on my toes unseeing,
and bend to smoothe their plump blankets.
When you close your eyes
(green like mine!)
I’ll creep under your eyelids and murmur:
“Mommy”.
If you try to banish the nightmare of my face
you’ll find out, shamefully,
you don’t even know my name.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

בימי כּוֹלֵרה

hebreo | Tal Nitzán

פָּנֵינוּ זֶה לְזֶה,
גַּבֵּנוּ לְפֻרְעָנֻיּוֹת הָעוֹלָם.
מֵאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִם
וְהַוִּילוֹנוֹת הָעֲצוּמִים,
בְּבַת אַחַת
שָׁרָב וּמִלְחָמָה.
הַשָּׁרָב יָפוּג רִאשׁוֹן,
רוּחַ קְלוּשָׁה
לֹא תָּשִׁיב אֶת
הַנְּעָרִים הַיְּרוּיִים,
לֹא תַּצֵן
אֶת חֲרוֹן הַחַיִּים.
הַבְּעֵרָה
גַּם אִם תִּתְמַהְמֵהַּ בּוֹא תָּבוֹא,
מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ וכו',
גַּם יָדֵינוּ שֶׁלָּנוּ אָרְכָּן
יָפֶה רַק לְגֵוֵנוּ:
אֲנַחְנוּ הָמוֹן קָטָן מוּסָת
לְהִלָּפֵת לְהִתְנַשֵׁך
לְהִתְבַּצֵּר בַּמִּטָּה
שָׁעָה שֶׁבָּאוּזוֹן מֵעָלֵינוּ
מִתְרַחֵב חִיּוּךְ לַעֲגָנִי.

from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

In Zeiten der Cholera

alemán

Wir schauen einander an,
wenden den Katastrophen der Welt den Rücken zu.
Hinter den Augen  
und den schweren Vorhängen
ist auf einmal
Hitze und Krieg.
Die Hitze beruhigt zunächst,
ein leichter Wind
wird nicht die erschossenen Jungen
zurückbringen,
wird nicht den Zorn der Lebenden
kühlen.
Der Brand,
auch wenn er zögert, wird doch kommen,
die vielen Wasser vermögen nicht zu löschen usw. *
Auch reicht die Länge unserer Hände
nur für unsere Körper.
Wir sind eine kleine Meute, dazu aufgehetzt,
uns im Bett zu winden, zu beißen,
zu verschanzen,
während sich im Ozon über uns
ein verächtliches Lachen breit macht.
 


*Anmerk. der Übers.: Hoheslied bzw. Gesang der Gesänge, 8,7A:
„Die vielen Wasser vermögen nicht die Liebe zu löschen,
/ die Ströme können sie nicht überfluten“ (Buber).

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

בימי כּוֹלֵרה

hebreo | Tal Nitzán

פָּנֵינוּ זֶה לְזֶה,
גַּבֵּנוּ לְפֻרְעָנֻיּוֹת הָעוֹלָם.
מֵאֲחוֹרֵי הָעֵינַיִם
וְהַוִּילוֹנוֹת הָעֲצוּמִים,
בְּבַת אַחַת
שָׁרָב וּמִלְחָמָה.
הַשָּׁרָב יָפוּג רִאשׁוֹן,
רוּחַ קְלוּשָׁה
לֹא תָּשִׁיב אֶת
הַנְּעָרִים הַיְּרוּיִים,
לֹא תַּצֵן
אֶת חֲרוֹן הַחַיִּים.
הַבְּעֵרָה
גַּם אִם תִּתְמַהְמֵהַּ בּוֹא תָּבוֹא,
מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ וכו',
גַּם יָדֵינוּ שֶׁלָּנוּ אָרְכָּן
יָפֶה רַק לְגֵוֵנוּ:
אֲנַחְנוּ הָמוֹן קָטָן מוּסָת
לְהִלָּפֵת לְהִתְנַשֵׁך
לְהִתְבַּצֵּר בַּמִּטָּה
שָׁעָה שֶׁבָּאוּזוֹן מֵעָלֵינוּ
מִתְרַחֵב חִיּוּךְ לַעֲגָנִי.

from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

In the time of cholera

inglés

Facing one another
we turn our backs to the world’s calamities.
Behind our closed eyes and curtains
both heat and war
erupted at once.
The heat will calm down first,
the faint breeze
won’t bring back
the boys who have been shot,
won’t cool down
the wrath of the living.
Even if it tarry,
the fire will come,
many waters won’t quench etc. *
Our arms as well
can only reach our own bodies:
We are a small crowd
incited to bite,
to cling to each other
to barricade ourselves in bed
while in the ozone above us
a mocking smile
cracks wide open.




   *(Song of Solomon, 8:7) “Many waters cannot quench love, neither can the floods drown it”

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

בַּסִּירָה הַצָּרָה אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם.

hebreo | Tal Nitzán


The wounded forms appear:

the loss, the full extent.


Leonard Cohen

בַּסִּירָה הַצָּרָה אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם.
אִשָּׁה אַחַת זְקוּפָה כְּעוֹרֵב
וְיֶלֶד בְּלָבָן. אִתָּנוּ הַשַּׁיָּט,
פָּנָיו פְּנֵי כָּל אֶחָד.
הַשָּׁמַיִם בַּרְזֶל סָמִיךְ,
לַמַּיִם צֶבַע בִּטְנוֹ שֶׁל סַרְדִין,
בָּבוּאַת הַסִּירָה בָּהֶם לַהַב כָּחֹל.
רַקְבּוּבִית אֵירוֹפָּה בְּאַפֵּנוּ.

אִם אֲנִי הַיֶּלֶד יֵשׁ לִי כּוֹבַע מַלָּחִים
וְשָׁלשׁ פְּנִינֵי דִּמְעָה עַל לֶחִי עֲגֻלָּה
קוֹפְאוֹת אֶל צַוְּארוֹנִי הַפָּרוּשׂ.
אִם אֲנִי הָאִשָּׁה הַמִּתְנוֹדֶדֶת מֵעָלָיו
עֵינַי תְּלוּיוֹת בְּשׁוּם גָּדָה.
לֹא מֶשִׁי וְצֶמֶר בְּגָדַי
כִּי מְשִׁיחוֹת צֶבַע שְׁחֹרוֹת,
וְהַשְּׁטָרוֹת בְּאַרְנָקִי
מִכְתָּבִים בִּדְיוֹ קְסָמִים:
בְּהֶרֶף עַיִן אֱמֶת הוֹפֶכֶת לִכְלוּם.

אִם אֲנִי הַיֶּלֶד אֲנִי יוֹדֵעַ רַק:
בְּהוֹנוֹתַי מְאֻבָּנִים מִפַּחַד,
לַמַּיִם פֶּה גָּדוֹל.
אִם אֲנִי הָאִשָּׁה, תַּחַת פִּרְחֵי כּוֹבָעִי
הַתְּפוּחִים כְּמוֹ מֶדוּזוֹת,
הַקּוֹל הָאוֹמֵר לִי, בּוֹטֵחַ,
בְּתוֹךְ הַהִינוּמָה הַשְּׁחֹרָה: דְּעִי,
לֹא יִהְיֶה לָךְ מָנוֹח.
הָאָרִיג יִתָּלֵשׁ מִן הַפֶּצַע לְאַט,
שׁוּב
       וְשׁוּב

© Tal Nitzán
from: The First to Forget
Am oved, 2009
Audio production: Helicon, 2010

In dem engen Boot sind wir zu zweit

alemán

The wounded forms appear:
The loss, the full extent

Leonard Cohen


In dem engen Boot sind wir zu zweit.
Eine Frau gerade wie ein Rabe
und ein Kind in Weiß. Bei uns ist der Fährmann,
mit seinem Allerweltsgesicht.
Der Himmel dickflüssiges Eisen,
das Wasser hat die Farbe eines Sardinenbauchs.
Die Spiegelung des Boots darin eine blaue Klinge.
Europas Mulm in unserer Nase.

Bin ich das Kind, habe ich einen Matrosenhut
und drei Perlen Tränen auf einer runden Wange
gefrieren auf meinen aufgeschlagenen Kragen zu.
Bin ich die Frau, die über ihm schwankt,
sind meine Augen an keinerlei Ufer geheftet.
Mein Kleid ist weder aus Seide noch aus Wolle,
sondern aus schwarzen Farbstrichen,
und die Scheine in meiner Geldbörse
sind Briefe in Zaubertinte:
Innerhalb eines Augenblicks löst sich Wahrheit in nichts auf.

Bin ich das Kind, so weiß ich nur das:
Meine Zehen sind vor Angst versteinert,
das Wasser hat ein großes Maul.
Bin ich die Frau, ist unter den Blumen meines Huts,
die angeschwollen sind wie Quallen,
die Stimme, die mir sagt, sicher,
unter schwarzem Schleier: Wisse,
du wirst keine Ruhe haben.
Das Tuch wird langsam von der Wunde gerissen werden,
wieder
                          und wieder

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

אפשרויות

hebreo | Tal Nitzán

- נֹאמַר שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עַל הַצַּד, הָמוֹן זְמַן, עוֹד מְעַט נוֹבֶמְבֶּר וְאַתָּה עַל אוֹתוֹ הַצַּד, הַלְּחִי כְּבָר
כּוֹאֶבֶת לְךָ, גַּם הָאֹזֶן כּוֹאֶבֶת, הַצַּוָּאר מְעֻקָּם, הַצְּלָעוֹת נִמְחָצוֹת וְכֹל הַגּוּף שֶׁלְּךָ צוֹעֵק דַּי.

- אֶסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי.

- נֹאמַר שֶׁאֵין לְךָ צַד שֵׁנִי.

© Tal Nitzán
from: The First to Forget
Am oved, 2009
Audio production: Helicon, 2010

Mögliches

alemán

- Nehmen wir an, du liegst auf der Seite, ungeheuer lange, bald ist
November und du liegst  auf derselben Seite, die Wange tut dir
schon weh, auch das Ohr tut weh, der Hals ist verdreht, die Rippen
sind zerquetscht und dein ganzer Körper schreit es reicht.
- Ich werde mich auf die andere Seite drehen.
- Nehmen wir an, du hast keine andere Seite.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

אפשרויות

hebreo | Tal Nitzán

- נֹאמַר שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עַל הַצַּד, הָמוֹן זְמַן, עוֹד מְעַט נוֹבֶמְבֶּר וְאַתָּה עַל אוֹתוֹ הַצַּד, הַלְּחִי כְּבָר
כּוֹאֶבֶת לְךָ, גַּם הָאֹזֶן כּוֹאֶבֶת, הַצַּוָּאר מְעֻקָּם, הַצְּלָעוֹת נִמְחָצוֹת וְכֹל הַגּוּף שֶׁלְּךָ צוֹעֵק דַּי.

- אֶסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי.

- נֹאמַר שֶׁאֵין לְךָ צַד שֵׁנִי.

© Tal Nitzán
from: The First to Forget
Am oved, 2009
Audio production: Helicon, 2010

Possibilities

inglés

- Suppose you are lying on your side, a long time, it's almost November and you are on the same side, your cheek already hurts, your ear hurts too, your neck is twisted, your ribs are smashed and your whole body is screaming 'enough'.

- I'll turn to the other side.

- Suppose you don't have another side.

Translated by Tal Nitzán

אחר צהריים וילדה

hebreo | Tal Nitzán

קַמְתְּ בִּלְחָיַיִם לוֹהֲטוֹת
וּבְפָנִים מְכֻוָּצוֹת מִצַּעַר הַיְּקִיצָה.
עַצְבוּת בַּת שָׁלשׁ:
נִחוּשׁ הָעַצְבוּיּוֹת שֶׁעוֹד צְפוּיוֹת לָךְ.
בַּמֶּה יָּכֹלְתְּ לְהִתְנַחֵם.
הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְפִּיס בְּיַד אַחַת,
לִטַּפְתִּי אוֹתָךְ בַּשְּׁנִיָּה.
אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַי –
אוּלַי עַל סֻכָּרִיָּה אוֹ עַל אַרְיֵה,
אוּלַי רַכֶּבֶת.
גַּם אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ –  
עַל יָנוּאָר קַר דָּלוּחַ
שֶׁהָיָה רוֹבֵץ בֵּינִי לַמָּסָךְ
לוּלֵא נִדְחַקְתְּ כָּאן.
עַכְשָׁו מַתְחִיל לְהִתְנַעֵר בָּךְ קֹצֶר-רוּחַ.
גַּם בִּי:
אַתְּ מַפְרִיעָה לִי לִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר עָלַיִךְ.

© Tal Nitzán
from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

Nachmittag und kleines Mädchen

alemán

Bist mit glühenden Wangen und einem Gesicht, verkrampft
vor Bedauern über das Erwachen, aufgestanden.
Eine Traurigkeit, drei Jahre alt.
Vorahnung der Traurigkeiten, die dich noch erwarten.
Womit hättest du getröstet werden können.
Ich tippte mit einer Hand weiter,
streichelte dich mit der anderen.
Du denkst nicht an mich –
vielleicht an eine Süßigkeit, vielleicht an einen Löwen,
vielleicht eine Eisenbahn.
Auch ich denke nicht an dich –
an einen kalten, trüben Januar,
der zwischen mir und dem Bildschirm gekauert hätte,
wenn nicht du dich hier vorgedrängt hättest.
Jetzt beginnt sich Ungeduld in dir zu regen.
Auch in mir:
Du hinderst mich daran, das Gedicht über dich zu schreiben.

Aus dem Hebräischen von Gundula Schiffer in Zusammenarbeit mit Tal Nitzán

אחר צהריים וילדה

hebreo | Tal Nitzán

קַמְתְּ בִּלְחָיַיִם לוֹהֲטוֹת
וּבְפָנִים מְכֻוָּצוֹת מִצַּעַר הַיְּקִיצָה.
עַצְבוּת בַּת שָׁלשׁ:
נִחוּשׁ הָעַצְבוּיּוֹת שֶׁעוֹד צְפוּיוֹת לָךְ.
בַּמֶּה יָּכֹלְתְּ לְהִתְנַחֵם.
הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְפִּיס בְּיַד אַחַת,
לִטַּפְתִּי אוֹתָךְ בַּשְּׁנִיָּה.
אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַי –
אוּלַי עַל סֻכָּרִיָּה אוֹ עַל אַרְיֵה,
אוּלַי רַכֶּבֶת.
גַּם אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ –  
עַל יָנוּאָר קַר דָּלוּחַ
שֶׁהָיָה רוֹבֵץ בֵּינִי לַמָּסָךְ
לוּלֵא נִדְחַקְתְּ כָּאן.
עַכְשָׁו מַתְחִיל לְהִתְנַעֵר בָּךְ קֹצֶר-רוּחַ.
גַּם בִּי:
אַתְּ מַפְרִיעָה לִי לִכְתֹּב אֶת הַשִּׁיר עָלַיִךְ.

© Tal Nitzán
from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

Afternoon and little girl

inglés

You get up with your cheeks burning
and your face contracted with the sadness of awakening.
A three-year-old sorrow:
Sensing the sorrows that still await you.
What could have consoled you?
I go on typing with one hand,
caressing you with the other.
You aren’t thinking about me –
maybe about a sweet or a lion,
maybe about a train.
Nor am I thinking about you –
about a cold gloomy January
that would  crouch between me and the screen
if you hadn’t pushed your way in here.
Now impatience starts stirring inside you.
In me too:
You keep me from writing the poem about you.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

נוקטורן

hebreo | Tal Nitzán

עֹנֶג קָצָר, וְהַלַּיְלָה נִשְׁאַר
אָרֹךְ וְאָטוּם וְעָקַר.
הַגּוּף הִתְרַפֵּק עוֹד לְרֶגַע וּכְבָר
נֶאֱסַף לַסָּדִין וְנִסְגַּר.
  
חִבּוּק יִפָּרֵם וְהַחשֶׁךְ יַחְדֹּר
בֵּין זְרוֹעוֹת, וּמִתַּחַת לָעוֹר
הַחַיָּה הַיַּמִּית תִּתְנַעֵר וְתֵעוֹר
וְלֹעָהּ יִּפַּעֵר, אֵין מִסְתוֹר.
  
קִינָה מִתְפָּרֶצֶת בָּרְחוֹב: אַזְעָקָה
כְּאִלּוּ שָׁנִים הפֶּז'וֹ הִתְאַפְּקָה
וּפָקַע הַמֵּיתָר בָּהּ סוֹף-סוֹף.

  וּמִי שֶׁיִּישַׁן, שֶׁיִּשְׁקַע, שֶׁיִּשְׁכַּח,
לֹא יִרְאֶה אֵיךְ עֵינָהּ הַמֵימִית תִּפָּקַח
וְחַיַּת הָאוֹקְיָנוֹס תִּטְרֹף.

© Tal Nitzán
from: Domestica
Am oved, 2002
Audio production: Helicon, 2010

Nocturne

inglés

Short is the pleasure and long is the night,
daunting and barren and deaf.
For one moment more the body clasps tight,
then hides in the sheets by itself.
 
Embrace will unravel and darkness will creep
between limbs, and then under the skin
the creature of ocean will stir from its sleep,
there is nowhere to hide from its grin.
 
A shriek from the street blasts in from below
as though the Peugeot that has never let go
must scream its alarm at this hour.

And he who would sleep, would forget, would subside
will not see how the watery eye opens wide
and the beast of the deep will devour.

Translated by Tal Nitzán & Vivian Eden

Verbena

español | Nancy Morejón

La verde verbena florece en los canteros.
No necesita ninguna química especial.
No es preciso que la programe ningún ordenador.
La verbena florida, sólo pide unos ojos serenos,
unas manos que viertan agua del corazon
o lluvia de los cielos
y una paciencia finisecular que nos la cuide.

© Nancy Morejón
from: Paisaje célebre
Caracas: Fundarte, 1993
Audio production: 2001 M.Mechner, literaturWERKstatt berlin

וֶרבֶּנָה

hebreo

הוֶרבנה הירוקה פורחת בעציצים.
אין היא זקוקה לכימיקלים מיוחדים.
אין צורך שמחשב כלשהו יתכנת אותה.
הוֶרבנה הפורחת מבקשת רק עיניים שלוות,
ידיים שישקו מים מן הלב
או גשם משמים
וסבלנות של סוף המאה
שתשמור עליה למעננו.

Translated by Tal Nitzán

Siglo XXI

español | Fernando Rendón

Entre dos comerciales el mundo ha cambiado

el papa editó un CD y recibirá su Grammy
mirándonos como siempre desde fuera del mundo

cantad todos en coro el nuevo CD
porque el amor ha muerto
y el mundo se ha hecho pedazos

la línea dura de los generales
bombardea a fondo la resistencia de la vida

la guerra es su fiesta largamente preparada

en un descanso de la orquesta
celebran la cifra de muertos enemigos

el bueno devino en malo
y el malo que se volvió bueno
es cada vez más asesino

la muerte tiene el control de los canales

© Fernando Rendón
from: La cuestión radiante
Audio production: 2006 M.Mechner, Literaturwerkstatt Berlin

המאה העשרים ואחת

hebreo

בין שתי פרסומות העולם השתנה

האפיפיור ערך דיסק ויקבל את הגראמי שלו
ויביט בנו כדרכו מחוץ לעולם

שירו כולכם במקהלה את הדיסק החדש
כי האהבה מתה
והעולם התרסק

שורת הגנרלים הקשָה
ממטירה הפגזה כבדה על מרד החיים

המלחמה היא המסיבה שהם הכינו זמן רב

כשהתזמורת יוצאת להפסקה
הם חוגגים את סך כל האויבים ההרוגים

הטוב היה לרע
והרע שהפך לטוב
רצחני יותר מיום ליום

המוות שולט בתחנות הטלוויזיה

Translated by Tal Nitzán

RETORNO A SÍSIFO

español | José Emilio Pacheco

Rodó la piedra y otra vez como antes
la empujaré, la empujaré cuestarriba
para verla rodar de nuevo.

Comienza la batalla que he librado mil veces
contra la piedra y Sísifo y mí mismo.

Piedra que nunca te detendrás en la cima:
te doy las gracias por rodar cuestabajo.
Sin este drama inútil sería inútil la vida.

© José Emilio Pacheco
from: Tarde o temprano. Poemas 1958-2000. © Fondo de Cultura Económica
México: Edición de Ana Clavel, 1980

חזרה אל סיזיפוס

hebreo

האבן הידרדרה ושוב כמקודם
אדחוף אותה, אדחוף אותה מעלה
כדי לראות אותה שוב מידרדרת.

מתחיל המאבק שנאבקתי אלף פעם
כנגד האבן וסיזיפוס וכנגדי עצמי.

אבן שלעולם לא תיעצר בפסגה:
אני מודה לך על נפילתך.
בלי הדרמה הזו הנואלת היו החיים נואלים.

Translated by Tal Nitzán

Restos del Coral Island

español | Nancy Morejón

« Esa chatarra que se ve en la orilla
son los restos del Coral Island »,
decía mi padre
hechizado por las columnas de luz blanca
que levitaban de los huecos rojizos
que tal vez sirvieron de anteojos
a la proa de ese gran trasatlántico
que dice mi padre era el Coral Island.
Vamos sentados en un ómnibus cotidiano,
rápido y calurosa como este mes de julio de 1986.
No quise preguntarle porque me dio un vuelco el corazón.
Un zumbido de mariposas también me impidió hacer preguntas.
Mi padre me miró de un modo peculiar.
¿Habíamos entrado los dos
a reconocernos en aquel himno del pasado?
Mi padre y yo mirándonos sin decir nada.
Yo sólo tenía oídos para escuchar el chirriar de las olas
contra los hierros tutelares del Coral Island.
Y pensé en una historia de amor,
en una pasión desmoronada sobre dientes de perro y espuma de mar.
Una loca pasión bien muerta,
fenecida,
de la que ni siquiera se desprende ya
una columna de luz blanca
ni ei portento a la vista que se llamó,
alguna vez, el Coral Island.
« Esa chatarra que se ve en la orilla
son los restos del Coral Island »,
volvía a decir mi padre sin mirarme.

© Nancy Morejón
from: Paisaje célebre
Caracas: Fundarte, 1993
Audio production: 2001 M.Mechner, literaturWERKstatt berlin

שרידי ה'קוראל איילנד'

hebreo

"הגרוטאה שרואים שם בחוף
היא שרידי ה'קוראל איילנד',"
נהג אבי לומר,
מכושף למראה עמודי האור הלבן
שהיתמרו מתוך הנקבים האדמדמים
שאולי שימשו כמשקפיים
לחרטום האונייה הטרנס-אטלנטית הגדולה
שהיתה, לדברי אבי, ה'קוראל איילנד'.
אנחנו נוסעים באוטובוס יומיומי,
מהיר וחם כמו חודש זה, יולי 1986.
לא רציתי לשאול אותו כי לבי החסיר פעימה.
זמזום של פרפרים השתיק אותי אף הוא.
אבי נתן בי מבט משונה.
האם היכרנו שנינו את עצמנו
באותו מזמור של העבר?
אבי ואני מביטים זה בזה מבלי לומר דבר.
אני לא שמעתי אלא את חריקת הגלים
כנגד אדני הברזל הסמכותיים של ה'קוראל איילנד'.
וחשבתי על סיפור אהבה,
על תשוקה ששוסעה בשיני כלב ובקצף ים.
תשוקה מטורפת שמתה מזמן,
חלפה מן העולם,
ששוב לא ניתק ממנה ולו עמוד אור לבן,
אף לא הפלא הניבט שם שפעם נקרא
'קוראל איילנד'.
"הגרוטאה שרואים שם בחוף
היא שרידי ה'קוראל איילנד',"
שב אבי ואמר, מבלי לתת בי מבט.

Translated by Tal Nitzán

Orégano

español | Nancy Morejón

En el naufragio de las barcazas
perdí el olor del orégano
que esteba sembrado
en un ingenio antiguo de la Marie-Galante.
Vino el pirata
y se llevó su aroma
de tierra y planta buena.
Vendrán los hierros
de las algas marinas
para blandir de nuevo su raíz
- ahora marchita pero firme –
inscrita en la roca musgosa
de un sueño milenario.

© Nancy Morejón
from: Paisaje célebre
Caracas: Fundarte, 1993
Audio production: 2001 M.Mechner, literaturWERKstatt berlin

אורגנו

hebreo

עם טביעת הדוברות
אבד לי ריח האורגנו
שנשתל בתושיה העתיקה
של ה'מרי-גלאנט'.
בא הפיראט ולקח איתו
את ניחוח האדמה והצמח הטוב.
יבואו אדני הברזל
של אצות היום
להניף מחדש את שורשיו
- הכמושים עתה אך איתנים -
החקוקים בסלע מכוסה אזוב
של חלום בן אלף שנה.

Translated by Tal Nitzán

Los niños

español | Gonzalo Rojas

- Entre una y otra sábana o, aún más rápido que eso en un mordisco,
nos hicieron desnudos y saltamos al aire ya feamente viejos,
sin alas, con la arruga de la tierra.

© Gonzalo Rojas
from: Poesia esencial [first in:Materia de testamente, 1988]
Santiago de Chile: Editorial Andres Bello , 2001
Audio production: 2003, M.Mechner literaturWERKstatt berlin

הילדים

hebreo

בין סדין לסדין, או מהר יותר, בנגיסה,
עשו אותנו עירומים וזינקנו לאוויר כבר כעורים מזִקנה,
ללא כנפיים, עם קמט האדמה.

Translated by Tal Nitzán

LOS GRILLOS

español | José Emilio Pacheco

Recojo una alusión de los grillos:
su rumor es inútil,
no les sirve de nada
entrechocar sus élitros.
Pero sin la señal indescifrable
que se trasmiten de uno a otro
la noche no sería
(para los grillos) noche.

© José Emilio Pacheco
from: Tarde o temprano. Poemas 1958-2000.
México: Edición de Ana Clavel. © Fondo de Cultura Económica, 198

הצרצרים

hebreo

אני חוזר אל אמירה על אודות הצרצרים:
צרצורם לשווא,
שום תועלת אינה צומחת להם
מחיכוך כנפיהם זו בזו.
אך ללא האות המוצפן
שהם משגרים זה לזה
הלילה לא היה
(לצרצרים) לילה.

Translated by Tal Nitzán

Diferencias

español | Juan Gelman

Entre Hölderlin y la locura de Hölderlin
hay diferencias.
La poesía no es un destino.
Nadie sabe quién es la poesía para ella.
En el recinto del cielo hay jaulas
sin astros ni dolor. ¿La
niñita que dio vuelta la esquina
llorando es absurda? ¿Como
el sonido de mi hambre hoy? ¿La insania
camina por la calle? ¿Se queda
en cualquier casa?
¿La tuya?

© Juan Gelman
from: Huellas en el agua / Spuren im Wasser. Poemas / Gedichte
Zürich: teamart Verlag, 2003

הבדלים

hebreo

בין הלדרלין ובין שיגעונו של הלדרלין
יש הבדלים.
השירה אינה גורל.
אין איש יודע מהי השירה בשבילו.
בתחום השמים יש כלובים
בלי כוכבים ובלי כאב. הילדונת
שפנתה בבכי בפינת הרחוב
היא אבסורדית? כמו
צליל רעבוני היום? הטירוף
צועד ברחוב? נשאר
באיזה בית?
בשלך?

Translated by Tal Nitzán

Dibaxu XXIX

español | Juan Gelman

no stan muridus lus páxarus
di nuestrus bezus/
stan muridus lus bezus/
lus páxarus volan nil verdi sulvidar/

pondrí mi spantu londji/
dibaxu dil pasada/
qui arde
cayadu com'il sol/

[Translated from Sephardic into Spanisch by the author:]

Dibaxu
XXIX

no están muertos los pájaros
de nuestros besos/
están muertos los besos/
los pájaros vuelan en el verde olvidar/

pondré mi espanto lejos/
debajo del pasado/
que arde
callado como el sol/

© Juan Gelman
from: Dibaxu – Debajo – Darunter
Dürnau: Edition 350 in Verlag der Kooperative Dürnau (Oberschwaben), 1999
Audio production: Literaturwerkstatt Berlin

מתחת XXIX

hebreo

לא מתו ציפורֵי
נשיקותינו/
הנשיקות הן שמתו/
הציפורים מתעופפות בשִכחה הירוקה/

אניח הרחק את פחדי/
מתחת לעבר/
הבוער
בשתיקה כמו השמש/

Translated by Tal Nitzán

Dibaxu XVII

español | Juan Gelman

un vienti di separadas/
di bezus que no mus diéramus/
acama il trigu di tu ventre/
sus asusenas cun sol/

veni/
o querré no aver nasidu/
trayi tu agua clara/
las ramas floreserán/

mira istu:
soy un niniu rompidu/
timblu nila nochi
qui cayi di mí/

[Translated from Sephardic into Spanisch by the author:]

XVII

un viento de separados/
de besos que no nos dimos/
doblega al trigo de tu vientre/
sus azucenas con sol/

ven/
o querré no haber nacido/
trae tu agua clara/
las ramas florecerán/

mira esto:
soy un niño roto/
tiemblo en la noche
que cae de mí/

© Juan Gelman
from: Dibaxu – Debajo – Darunter
Dürnau: Edition 350 in Verlag der Kooperative Dürnau (Oberschwaben), 1999
Audio production: Literaturwerkstatt Berlin

מתחת XVII

hebreo

רוח של נפרדים/
של נשיקות שלא נשקנו/
מכופפת אל חיטת בטנך/
את שושניה שטופי השמש/

בואי/
שלא אצטער על שנולדתי/
הביאי את מימיך הצלולים/
הענפים ילבלבו/

ראי:/
אני ילד שבור/
אני רועד בלילה/
היורד ממני/

Translated by Tal Nitzán

LA GOTA

español | José Emilio Pacheco

La gota es un modelo de concisión:
todo el universo
encerrado en un punto de agua.

La gota representa el diluvio y la sed.
Es el vasto Amazonas y el gran Océano.

La gota estuvo allí en el principio del mundo.
Es el espejo, el abismo,
la casa de la vida y la fluidez de la muerte.

Para abreviar, la gota está poblada de seres
que se combaten, se exterminan, se acoplan.
No pueden salir de ella,
gritan en vano.

Preguntan como todos:
¿de qué se trata,
hasta cuándo,
qué mal hicimos
para estar prisioneros de nuestra gota?

Y nadie escucha.
Sombra y silencio en torno de la gota,
brizna de luz entre la noche cósmica
en donde no hay respuesta.

© José Emilio Pacheco
from: Tarde o temprano. Poemas 1958-2000.
México: Edición de Ana Clavel. © Fondo de Cultura Económica , 1980

הטיפה

hebreo

הטיפה היא תמצית התמצות:
היקום כולו
כלוא בנקודת מים.

הטיפה מייצגת את המבול ואת הצמָא.
היא האמזונס הנרחב והאוקיינוס הגדול.

הטיפה היתה שם בראשית העולם.
היא המראָה, התהום,
בית החיים ונזילוּת  המוות.

לשם קיצור, הטיפה מאוכלסת ביצורים
הנאבקים, משמידים, מזדווגים.
אין הם יכולים לצאת ממנה,
לשווא הם צועקים.

הם שואלים, כמו כולם:
מה זה,
עד מתי,
במה חטאנו שאנו אסירים בטיפה שלנו?

ואין איש שומע.
צל ודממה סביב לטיפּה,
נימת אור דקה בתוך הלילה הקוסמי
שאין בו תשובה.

Translated by Tal Nitzán

Epitafio para una dama de Pretoria

español | Nancy Morejón

  Sobre una idea del poeta Countee Cullen

Siempre pensó que aún resurrecta
dormiría la mañana
hasta que tres ángeles negros
le hicieran bien la cama
y, sobre todo, el desayuno.

© Nancy Morejón
from: Baladas para un sueño
La Habana: Unión de Escritores y Artistas de Cuba, 1989
Audio production: 2001 M.Mechner, literaturWERKstatt berlin

אפיטאף לגבירה מפרטוריה

hebreo

בעקבות רעיון של המשורר קאונטי קאלן

תמיד חשבה שגם לאחר שתקום לתחייה
תישן כל הבוקר
עד ששלושה מלאכים שחורים
יציעו היטב את מיטתה
ובעיקר, יכינו ארוחת בוקר.

Translated by Tal Nitzán

EL CARDO

español | José Emilio Pacheco

El cardo es pura hostilidad.
Inmóvil escorpión, acecha y sabe
que alguien irá a clavarse en sus púas.

Planeta de odio, error de la tierra.

El cardo sólo sirve para herir,
sólo tiene lenguas
para la injuria.

Quiere vengarse de ser cardo.

Es la ofensa a todo.
el erizo que se difunde
para clavar su pica de rabia.

Y al cumplir su función morirse.

© José Emilio Pacheco
from: Tarde o temprano. Poemas 1958-2000.
México: Edición de Ana Clavel. © Fondo de Cultura Económica , 1980

הדרדר

hebreo

הדרדר הוא עוינות טהורה.
עקרב דומם, הוא אורב ויודע
שמישהו עתיד להינעץ בקוציו.

כוכב-לכת של שנאה, טעות של הארץ.

הדרדר אינו יודע אלא לפצוע,
יש לו לשונות
 רק לגידוף.

הוא רוצה לנקום את היותו דרדר.

הוא העלבון לכול.
הקיפוד הנפוץ לכל עבר
כדי לנעוץ את חודו הזועם.

וכְתום מעשהו, למות.

Translated by Tal Nitzán

El animal

español | Juan Gelman

Cohabito con un oscuro animal.
Lo que hago de día, de noche me lo come.
Lo que hago de noche, de día me lo come.
Lo único que no me come es la memoria. Se encarniza en
palpar hasta el más chico de mis errores y mis miedos.
No lo dejo dormir.
Soy su oscuro animal.

© Juan Gelman

החיה

hebreo

אני חי עם חיה כהה.
מה שאני עושה ביום, היא אוכלת לי בלילה.
מה שאני עושה בלילה, היא אוכלת לי ביום.
רק את הזיכרון אינה אוכלת.
אכזרית היא ממששת את שגיאותי ואת פחדַי,
עד הקטן שבהם.
איני מניח לה לישון.
אני החיה הכהה שלה.

Translated by Tal Nitzán

Canción ártica

español | Fernando Rendón

Sueño que habito una región glaciar, donde mora un pueblo semidesnudo.

Aprendo a caminar, tanteando paredes heladas, sobre un frágil mar de
pequeños témpanos, que  eternamente se mueven.

Si me detengo, se hunde el hielo bajo mis pies, y debo entonces desplazarme sin
parar.

Es en la fugacidad de cada paso donde puedo descubrir la duración.

De repente, pasa una mujer en su trineo de azul, repleto de niños. Y canta.

© Fernando Rendón
from: La cuestión radiante
Audio production: 2006 M.Mechner, Literaturwerkstatt Berlin

שיר ארקטי

hebreo

אני חולם שאני מתגורר באזור קרחוני, שם חי עָם עירום למחצה.

אני לומד להלך, תוך גישוש קירות קפואים, על ים שביר
של קרחונים קטנים, הנעים בלי סוף.

אם אשתהה ישקע הקרח תחת רגלַי, לכן עלי להתקדם ללא הפסק.

בהרף של כל צעד אני מגלה את המֶשך.

לפתע-פתאום חולפת אישה במזחלה כחולה, מלאה ילדים. ושרה.

Translated by Tal Nitzán

Al silencio

español | Gonzalo Rojas

Oh voz, única voz: todo el hueco del mar,
todo el hueco del mar no bastaría,
todo el hueco del cielo,
toda la cavidad de la hermosura
no bastaría para contenerte,
y aunque el hombre callara y este mundo se hundiera
oh majestad, tú nunca,
tú nunca cesarías de estar en todas partes
porque te sobra el tiempo y el ser, única voz,
porque estás y no estás, y casi eres mi Dios,
y casi eres mi padre cuando estoy más oscuro.

© Gonzalo Rojas
from: Poesia esencial [first in: Contra la muerte,1964]
Santiago de Chile: Editorial Andres Bello , 2001
Audio production: 2003, M.Mechner literaturWERKstatt berlin

לַדממה

hebreo

הו קול, קול יחידי: כל חללו של הים,
כל חללו של הים לא יספיק,
כל חלל השמים,
כל נקב היופי
לא די בו להכיל אותך,
ואף אםישתוק האדם ועולמנו,
הו הוד מלכות, אתה לעולם,
אתה לעולם לא תחדל להיות בכול
כי כל הזמן לך וכל ההוויה, קול יחיד,
כי הנך ואינך, וכמעט אתה אלִי,
וכמעט אתה אבי כשאני חשוך יותר.

Translated by Tal Nitzán

Palestina

español | Fernando Rendón

Mestizos, somos árabes también. Alguien que llegó a España hace diez siglos
nos circula, conoce las estrellas, es caravana en el desierto.

Sarracenos con alfanjes y rodelas cabalgan todavía las llanuras hacia mezquitas
asombrosas, anegando espacios y aposentos con una lengua de medias lunas.

Otra vez persas y hebreos codiciando nuestros ríos de miel, prendiendo fuego
al campamento, flechando la ternura, de nuevo la langosta asolando los olivos,
dulce Palestina que guardas tu rostro tras un pasamontañas.

Y a pesar de todo aún zumban cedros milenarios, danza el cielo un son de júbilo
sobre tu amor armado.

Es la guerra de tus niños entre tierras de nadie que florecen mientras bulle
la alquimia en las arterias.

Estamos advertidos: un poder invisible nos escalpa.

© Fernando Rendón
from: La cuestión radiante
Audio production: 2006 M.Mechner, Literaturwerkstatt Berlin

פלסטין

hebreo

גם אנו, בני התערובת, ערבים. מישהו שבא לספרד לפני עשר מאות
מכתר אותנו, בקיא בכוכבים, הוא שיירה במדבר.

מוסלמים ולהם חרבות ומגינים עודם דוהרים במישורים לעבר מסגדים מרהיבים,
מציפים שטחים וחדרים בלשון ירחים.

שוב פַּרסים ועברים חומדים את נהרות הדבש שלנו, מציתים
את המחנה, יורים חיצים בָּעדנה, שוב הארבה משמיד את עצי הזית,
פלסטין המתוקה, שומרת על פניךְ מעבר לרכס הרים.

ולמרות הכל עדיין הומים ארזים בני אלף, והשמים יוצאים במחול של שמחה
על אהבתך החמושה.

זו מלחמת ילדיך על שטחי הפקר שפורחים בעוד האלכימיה תוססת בָּרִשעוּת.

הוזהרנו: כוח סמוי מן העין מקרקף אותנו

Translated by Tal Nitzán