Israel Bar Kohav (ישראל בר כוכב)
אטלנטיס
אטלנטיס
ברמת יצחק כל מראות העולם,
מאורוות קולנוע לילי אל צינוק הממתקים של יורם
ריח תפוזים ויסמין, דקלים קרחים
קוני למל מוציא את ירוקיו בלב העוני של שנות השישים,
באולם הליברלים בר מצווה בשוקולד מריר,
באין אורחים נאספו עניי הרחוב להסב סביב שולחנות נייר.
ברחוב באר שבע עמד השרב, הילדים שיחקו, נשים שמנות
צקצקו במרפסותיהן ואנו ידענו שרמת יצחק היא העולם.
במזרח בית ספר פרדס אגדי נטוי על חולות,
מורות מסתוריות נתנו צווארנו בעול,
בכל בוקר נגלתה המורה בלהה בקדושתה:
"קיבלו קיבלו הרי אפרים קורבן צעיר חדש,
הוי נומה נומה חברנו ושכב לנצח שם,
כמוך גם חיינו נקריב למען העם."
והמת שכב ענקמוני על
הר אפרים בקור ובגשם, מצפון להר הלוויתן, הר געש כבוי.
במערב נהר מודיעין ובמעברו האחר ארץ גבעתיים
ושם הסנדלר יוסף בעל הזרוע מסור לנעלי השכנים.
בדרום רחוב הרכסים במרפסות הקיץ יצאה היתומה להשתגע
נוכח ירח בעל עין אחת של רמת יצחק.
בגני משק עזר ראינו בבוא החורף, בעלות האור בבתים קר היה
בחדרים נסתרנו תחת שבע שמיכות העולם מפני גשם עצום.
יוסף הירקן באידי עראק כרע תחת ארגזים כאטלס,
בגן בר אילן ריצרצו נדנדות וריח עצי עופרת, מן המרפסת נשקפו בני צחייק שלמדו בעל פה את התנ"ך בעצת אימם.
אסתר יחזקאל מרח ד"ר כהן הייתה אסתר המלכה,
יעל שרון מרחוב המאה ואחד הייתה שושנת העמקים
בין חתולים, עיתונים ודגים נשאנו,
אבישי ברוורמן יצא אל בנק העולם,
אורלי שטיינגרט הייתה היפה בנשים.
נוסד העולם במגרשי חול, אחר כך המראנו לירושלים
והכול נסו לדרכם למלוך בחייהם ולא הייתה רמת יצחק בעולם,
נטויה בין שמי מודיעין לשמי הרוא"ה,
נסתרת בין ארץ גבעתיים לרמת גן בין הרים שגיאים וגאיות
בנוף חול בארץ לא זרועה.
מתוך: פסוקי ירח, הקבוץ המאוחד 1999