Sabina Messeg
מַעְיָן מִרְיָם (עין כרם /ירושלים)
מַעְיָן מִרְיָם (עין כרם /ירושלים)
לְיַד הַמַּעְיָן הַזֶּה
שֶׁבּוֹ הַכֹּמֶר טִיחוֹן
מָצָא, לְאוֹר הַנֵּר,
אֶת הָאֱמֶת
וְלָהּ הֵקִים מִנְזָר חוֹבֵק הָרִים –
שָׁרִים כָּעֵת הַחֲסִידִים
בְּמֵאוֹתיהַם :
"כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
וּפַעֲמוֹן קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל :
לִטְבֹּל לִטְבֹּל לִטְבֹּל לִטְבֹּל...
כִּכָּר קְטַנָּה שֶׁל "כְּפַר הָאֱלֹהִים",
מוֹנְטָנָה, בֵּית הַכֶּרֶם,
רַאְס אַ'רַאב
כֻּלָּם צוֹבְאִים עָלַיִךְ ,
כֻּלָּם צוֹבְעִים אוֹתָךְ בַּזֶּפֶת הַחַמָּה,
כְּמָרִים וַחֲסִידִים עוֹשִׂים
אוֹתוֹ שָׁחֹר
עַל רָחֲבָה מֵאֶבֶן בְּהִירָה ,
לְיַד זַרְזִיף
שֶׁהַסִּפּוּר כֻּלּוֹ גָּדוֹל עָלָיו כָּל- כָּךְ
שֶׁהוּא מוֹסִיף אֶת אִוְשָׁתוֹ עַל כָּל הַהֲמֻלָּה
מְשֻׁעְשָׁע
עַד
דֶּמַע.
בְּעֶצֶם, הוּא נִזְכַּר, תָּמִיד הָיוּ בָּאִים
בִּלְבָבוֹת מְלֵאִים וּבְכֵלִים רֵיקִים
אֶת אֵלֶּה הֵם רוֹקְנוּ, אֶת אֵלֶּה הֵם מִלְּאוּ –
וְהִתְרַחֲקוּ
כְּמוֹ נָפַל דָּבָר
אַךְ מַה יָּכֹל הָיָה לִפֹּל פֹּה
מִלְּבַד טיפּוֹת
חַיוֹת
עַל פנֵי קַרקַע
חַיָּה
מָה עוֹד היָהּ ?
אֲנִי וּבֶן שִׂיחִי הָעֲרָבִי
(אֲשֶׁר יָרַד מִבֵּית הַסֵּפֶר לִרְפוּאָה
לִקְנוֹת לַחֲמוֹ בַּכְּפָר )
צוֹפִים בְּכָל, יוֹשְׁבִים עַל הַגָּדֵר
( כְּמוֹ הַשּׁוֹטֵר )
וּמְעִיפִים מִלִּים קַלּוֹת כְּמוֹ מַיִם
עַל עִנְיָנִים כְּבֵדִים
כְּמוֹ
אֲ דָ מָ ה.
*נכתב בעין כרם ביום בו הסתיימה מלחמת המפרץ הראשונה ובדיוק נערכה תהלוכה של המנזר הרוסי, ובדיוק מאות חסידים באו לשאוב מים למצות