Paulus Böhmer
deutsch
קוים לדיוקן : עבודה מוקדמת
אִשָּׁה עֵירֻמָּה לִפְנֵי הַצַּיָּר
כְּטֶבַע דּוֹמֵם בְּנוֹף כַּפְרִי.
הַיוֹם בָּחָלוֹן וּבַבַּד מֵתְמַלֵּא לְאִטּוֹ:
כְּתָמִים רַכִּים הַמִּתְאַחֲדִים
לְמַעֲשֵׂה רִקְמָה צַח.
רֹאש אַיָּלָה
שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ לְרֹךְ נָדִיר,
נָח לְשָׁעָה בַּתְּמוּנָה
וְנֶעְלָם לְפֶתַע
בְּתוֹךְ הֶמְיַת מִכְחוֹלִים.
מְעֻנֶּה וְנִדְרָךְ עוֹמֵד הָאָמָּן
מִתְבּוֹנֵן כְּמֻפְתָּע, מֵרַעֲדָה הַמְעֻדָּן.
וְעַד שֶׁהַיּום עוֹבֵר, כְּבָר נוֹלָד
דְּיוֹקָנָהּ עַל הַבַּד.
Audioproduktion: 2005, M.Mechner / Literaturwerkstatt Berlin
Apfel
Als Eva ihre Zähne schlug,
scharf vor Neugier,
in den Apfel biss, dass es die Lust war,
verlor die Welt der Früchte
die Schale ihrer Verstellung.
Geburtsmale erschienen
auf der Haut der Äpfel.
Zwischen den Palmenbäumen der Wolken
erzitterte eine Mondbanane,
Evas kahler Kopf
ähnelte einem Blumenkohl und ihre Wangen bekamen
die Form eines Apfels, rot und reif.