שָׁכַבְנוּ זוֹ לְצַד זֶה
נוֹגְעִים בַּבִּרְכַּיִם, בַּיְרֵכַיִם בַּיָּדַיִם
יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת יֶלֶד
לְהִתְרַבּוֹת מִתּוֹ אֵמוּן גָּדוֹל
כָּל כָּ .ְ
וְיָכֹלְתִּי לוֹמַר: לְחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם
אֲבָל אֲנִי תָּמִיד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר.
לְהָעִיף שְׂמִיכָה וּלְהַגִּיד לְמִישֶׁהוּ:
קַח בְּבַקָּשָׁה מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְ .ָ
מְשַׁחְרֶרֶת אֶת הַכְּלָבִים
לוֹכֶדֶת צְבָאִים עֲטוּרֵי קַרְנַיִם
הוֹרֶגֶת וּמְאַבֶּדֶת
(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד רָצִיתִי אֶל הַיַּעַר)

פֹּה יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי קָפֶה, אֹכֶל סִינִי
יוֹתֵר מִדַּי סִינִים וּמַחְשָׁבוֹת
עַל דְּבָרִים מַבְרִיקִים לְהַגִּיד.
פֹּה אֲנִי מְזַיֶּפֶת, נִצְלֶפֶת
מַרְגִּישָׁה טוֹב.
לִהְיוֹת חֲבִיבָה עַל כֻּלָּם
הוֹלֵם אוֹתִי
בְּעֵינֵי גְּבָרִים אֲנִי חַסְרַת מִין
אוֹ מְעַנְיֶנֶת.
(וּמְמַהֶרֶת מְאֹד אֲנִי רוֹצָה אֶל הַיַּעַר)

פֹּה לָרוּץ קָדִימָה, זֶה מָוֶת אִטִּי
בִּשְׁאַפְתָּנוּת סְפּוֹרְטִיבִית.
מַשְׁפִּילִים וּמַחֲלִיקִים
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָפֶה
יוֹתֵר עִם הַזְּמַן.
וְאִם בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ-אַתָּה יִשְׁאַל:
לְאָן עַכְשָׁו?
אֶל הַיַּעַר
לִרְקֹד לִרְקֹד לִרְקֹד