Frank Schablewski
deutsch
קיצור תולדות הוודקה
אֲנִי לא זוֹכֵר אֵיךְ קָרְאוּ לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, בִּקְצֵה
אוּלַם הַתַּרְבּוּת שֶׁל פּוֹעֲלֵי הַמַּתֶּכֶת בְּצִ'ליאָבִּינְסְק.
אֲנִי זוֹכֵר רַק אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁמִּדֵּי רֶבַע שָׁעָה יָצְאָה
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלְפֶּק כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת הַכּוֹסוֹת לְתוֹךְ
קַעֲרַת פְּלַסְטִיק אֲדֻמָּה.
הִיא דִּלְּגָה מִשֻּׁלְחָן לְשֻּׁלְחָן נְעָלֶיהָ הַגְּבוֹהוֹת
נָקְשׁוּ רֵיחַ שֶׁל עֲרֵמַת שָׁלָל
כּוֹבַע פַּרְוָה מָרַח שֶׁלֶג מִלְחָמָה עַל מִצְחָהּ
וְאֵדֵי הָאַלְכּוֹהוֹל טִשְׁטְשׁוּ אֶת הַפָּנִים שֶׁהוּנְפוּ כְּדֶגֶל לָבָן.
אֵין, אָמַר הָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב לְיָדִי, נָשִׁים לֹא יָפוֹת
יֵש פָּחוֹת מִּדַּי ווֹדְקָה.
Audioproduktion: 2005, M.Mechner / Literaturwerkstatt Berlin
eine kurze Geschichte des Wodkas
Ich erinnere mich nicht an den Namen von dem Saufstall am Ausgang
der Kulturhalle der Schweißer in Tschilliabinsk.
Ich erinnere mich nur an das Mädchen, das jede Viertelstunde
vor den Tresen kam, die Gläser einzusammeln mit einer
roten Plastikschüssel.
Sie tanzte von Tisch zu Tisch, ihre hohen Stiefel
klackten im Gestank der Beutehaufen,
eine Pelzmütze schmierte Kriegsharsch auf ihre Stirn,
und Alkoholdämpfe verwischten das Gesicht, das gehißt war wie eine weiße
Fahne.
Es gibt keine, sagte der Mann neben mir, unschönen Frauen,
es gibt nur zu wenig Wodka.