Adi Keissar (עדי קיסר)
אדם הצית עצמו
אדם הצית עצמו
הַ מלִּים שֶלִּי לֹא יַנִּיחוּ לֶחֶם עַל שֻּלְחָן שֶל רְעֵבִּים
הַמִּלִּים שֶלִּי לֹא יְחַמְמוּ חַסְרוֹת בַיִּת בְלַיְלָה בְלִּי שָמַיִּם
הַמִּלִּים שֶלִּי לֹא יְשַלְמוּ חֶשְבוֹן חַשְמַל
וְלֹא יִּתְנוּ חִּבוּק מֵגֵן לִּילָדִּים
הַמִּלִּים שֶלִּי לֹא יַצְלִּיחוּ
הַמִּלִּים שֶלִּי לֹא יַצְלִּיחוּ
הַמִּלִּים שֶלִּי לְעוֹלָם לֹא יַצְלִּיחוּ
לַעֲצֹר אֶת הַהוֹצָאָה לַפֹעַל
לַחְסֹם אֶת בִּטוּחַ לְאֻּמִּי
לְהוֹצִּיא אֶת הַמֶמְשָלָה מִּחוּץ לַחֹק
הַמִּלִּים שֶלִּי לֹא יַצְלִּיחוּ לְתָאֵר אֶת
הַיֵאוּש
הַמַ חנָק
הַטְבִּיעָה
הָעֶלְבוֹן
הַבוּשָה
אֱלֹהִּים
הַבוּשָה.
אָז אֲחַכֵךְ מִּלִּים
כְמ ו אֲבָנִּים
אֶבֶןבְאֶבֶןאֶבֶןבְאֶבֶן
מִּלָהבְמִּלָהמִּלָהבְמִּלָה
עַד שֶיֵצְאוּ גִּצִּים
עַד שֶיֵצֵא עֲשַן שְרֵפָה
עַד שֶתֵצֵא לֶהָבָה
כְחֻּלָה
שֶל אָדָם
שֶהָרַג אֶת עַצְמ ו בְדָם חַם.
אֲנִּי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ נִּשְרָפוֹת הָעֵינַיִּם
א ו הַצִּפָרְנַיִּם
וְכַמָה זְמַן לוֹקֵ ח לַבָשָר לְבַעְבֵ ע
וּמַה נִּדְ לק קֹדֶם
הַשֵעָר א ו הַפָנִּים
אֲנִּי לֹא יוֹדַעַת אִּם צוֹרְחִּים א ו בוֹכִּים
א ו נֶאֱלָמִּים
כשֶנִּשְרָפִּים
אֲנִּי לֹא יוֹדַעַת אִּם צוֹרְחִּים א ו בוֹכִּים
א ו שוֹתְקִּים א ו רָצִּים א ו עוֹמְדִּים בַמָקוֹם
כְשֶנִּשְרָפִּים
)וַיֵרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו
בְלַבַת אֵש מִּתוֹךְ הַסְנֶה
וַיַרְא וְהִּנֵה הַסְנֶה
בֹעֵר בָאֵש
וְהַסְנֶה אֵינֶנוּ אֻּכָל(
יָאִּיר נְתַנְיָהוּ
בִּיבִּי לַפִּיד
גִּדְעוֹן כֹהֵן
מֵאִּיר סַעַר
אַל תִּקְרַב הֲלֹם
שַל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ
כִּי הָאָדָם אֲשֶר אַתָה עוֹמֵד
עָלָיו
אַדְמַת קֹדֶש הוּא.
אַדְמַת קֹדֶש חֲרוּכָה.
שֶקִּבֵל בְמַתָנָה
מֵהַמְדִּינָה.