Agi Mishol (אגי משעול)
שחרזאדה
שחרזאדה
זאת אֲנִי, שֶׁחֶרֶזַאדָה שֶׁל הַשִּירִים
וְאֵינֶנִי יוֹדַעַת כַּמָּה זְמָן נוֹתָר לִי
בֵּין הַשְׁאִיפָה לִחְיוֹת לַנְּשִׁיפָה לָמוּת.
עוֹנֶש מוּזָר נָתְנוּ לִי הָאֵלִים:
כְּכל שֶׁאֲנִי מִתְגַלָּה, אֲנִי מִתְכַּלָּה
וְעִם כָּל יַד שֶׁנִשְׁלַחַת אֶל פָּנַי, אֶל פָּנֶיךָ,
מִתְמַעֲטִים חַיֵי הַנֶּצָח שֶׁלִי
בְּלִבְּךָ.
שֻׂלְטָאן שֶׁל דִּבּוּרִים,
תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנִי מִסְתַבֶּכֶת פּה עִם הַצְּעִיפִים.
אֵינֶנִי רוֹצָה לִקְפּוֹא לא נְגוּעָה עַל כַּן
בְּאַכְסַדְרַת הַנָשִּׁים שֶׁל הַרְמוֹנְךָ
עִם כּל הַצְּקוּן-לַחַש אֵלַי
וְגַם אִם אֶזְהַר כְּאַיֶלֶת הַשַׁחַרׁ
מָה יֵצֵא לִי
דַּי הִתְרוֹצֵץ הַעַכְבָּר בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,
דַּי לְנַגֵּן עַל קְלִידֵי הַמַּחְשֵׁב הַחֲרִישִׁיִים,
מָה שָׁוֶה הַשֶׂכֶל בְּלִי אַהֲבָה
וּמָה שָׁווֹת הַעֵינַיִים בְּלִי קְלִיק יְמָנִי
תְּלֵה אֶת נְחִיל ראשׁךָ הַהוֹמֶה
וְנוּחַ בִּי,
הַגַעֲגוּעִים (אַל תִּדְאַג) לְעוֹלָם אֵינָם כָּלִים
וְהַנְּשָמָה, כְּמוֹ גַּחֲלִילִית
מְהַבְהֶבֶת, מְהַבְהֶבֶת
אֶת הַשִׁירִים הֲכִי יָפִים שֶׁלִי אֲנִי כּוֹתֶבֶת
כְּשֶׁאֲנִי מְלַקֶּקֶת לְבָד אֶת פִּצְעֵי הַחִצִּים הַקְּטַנִּים
וּכְשֶׁאֶגְוַע בְּלִבְּךָ הַצָמֵא לְצָמָא –
תִּתְעוֹרֵר בָּהֶם אַתָּה
לְחַיֵּי נֶצָח.