Ayana Erdal
[היינו בריאים ונמקים מחוסר מעש,]
[היינו בריאים ונמקים מחוסר מעש,]
היינו בריאים ונמקים מחוסר מעש,
מודאגים ככספית במדחום העומד להישבר,
מסביבנו צלצולי הטלפון, בכי הילדים, רעשי הטלויזיה
ולבסוף נרדמו ואנחנו נחנו
כחיות שניצודו וגופן מלא הפוגה.
בינינו היו אמהותינו,
האשמה והחיפזון,
כפות רגלינו המחפשות תקווה
היכן שעינינו אינן יכולות לראות.
בינינו היו הכעסים שהתרוממו ונפלו שוב ושוב,
כעדשים בתוך מסננת.
"החיסרון היחיד שלך
הוא שאת לא יודעת להקשיב."
אבל הקשבתי לשיהוקים שלך בשעה שהתפתלתי מצירי לידה,
הקשבתי לחלומותיך הכחושים בשעה שישנת
וידך נחה על הכרית מחביאה חום.
על השולחן נערמו אכזבותינו כמו חשבונות
שיש לשלם ואיננו יודעים כיצד,
מתחת לשולחן פרורי העוגה שנשרו,
ומעבר לדלת השכנה השוטפת את חדר המדרגות
מהסה את קולה ואומרת
שכל הזוגות שגרו כאן התגרשו
וכדאי שנמהר לעזוב.